להיות הורה לילד דיגיטלי

פתאום קם האינטרנט ושינה את הכל, כולל את הילדות. זהו הדור הראשון אשר לא יכול לדמיין חיים ללא וויפיי. הגאדג'טים שלנו הפכו להיות איבר נוסף שבלעדיו אנחנו מרגישים נכים. כמו לרוב הדברים בחיינו, יש לכך יתרונות וחסרונות. תלוי איזו נקודת מבט נאמץ.

אחד מהחסרונות הבולטים הוא אובדן תקשורת פנים אל פנים. מתבגרים יושבים עם הסמארטפונים כל היום, מקישים הודעות למסכים במקום לקיים תקשורת עם אנשים. רבים מהם חשים בנוח יותר עם חברים וירטואלים מאשר חברים מציאותיים. סדר הפעולות של מתבגר בחמש הדקות הראשונות ליקיצתו הם: אינסטגרם, ווטסאפ ולעיתים פייסבוק.

רוב ההורים לא יודעים מה עושים ילדיהם ברשתות החברתיות. מכיוון שלהורים אין את התמונה המלאה הם גם לא יודעים כיצד להתמודד עם הפוטנציאל לשימוש יתר במדיה החברתית.

מתבגר ממוצע מקבל 1,200 הודעות ווטסאפ ביום. לרוב אלא אינם משפטים או מילים אלא הברות ("חחחחחח") אימוג'ים, ווייסים, סרטונים ותמונות. כאשר רוב התקשורת היא וריטואלית מתקשה המתבגר לפתח אינטיליגנציות נוספות כגון אינטיליגציה רגשית המאפשרת זיהוי רגשות של אחרים וניהול הרגשות האישיים ואינטיליגנציה חברתית שהינה היכולת לחיות בתוך קבוצה ולפעול למענה.

בסריקות MRI של מוחות של מתבגרים מזהים שינוי בחלקים במוח האחראים על התפתחות אינטיליגציות אלה ואף ביכולת של מתבגרים לחוש ולהביע חמלה. אכן, כאשר בינך לבין שותפך לשיחה מפרידים שני מסכים קשה עד לעיתים בלתי אפשרי לחשוב או להבין מה האחר מרגיש ביחס לתגובותיך.

לא פעם משמש הווטסאפ כפלטפורמה להפצה מהירה וחסרת מעצורים של תמונות מביכות. בעידן שבו המסר המרכזי שעובר לילדים הוא היותם אובייקט מיני ושמה שיש להם להציע לעולם הוא המיניות שלהם, הפצת תמונות עירום הפכה להיות דבר שכיח כבר בשכבות ז'. לא פעם תהיה זאת ילדה מהשכבה אשר רוצה להרשים את אחד מבני השכבה. אותו בן מקבל את התמונה וללא מחשבה שניה מפיץ אותה תחילה בין חבריו ומשם הדרך לאינטסגרם, פייסבוק ולתפוצה רחבה וללא גבולות היא קצרה ולרוב הרסנית. אותה ילדה כבר לא תחזור לבית הספר ובמקרה הטוב תעבור לבית ספר אחר. במקרים רעים הרבה יותר היא תנשור מהלימודים, תשקע בדיכאון ואף עשויה לשים קץ לחייה.

אז מה עושים:

1. מגבילים את שעות השימוש במדיה: כן, כן. לרוב ההורים זה נשמע בלתי אפשרי אך זה אפשרי לחלוטין. ראשית, לא הולכים לישון עם הטלפון. ילדים ישנים שעתיים פחות בממוצע בגלל הקושי להתנתק מהמכשיר.

2. עמדת טעינה מרכזית - בה כולם שמים את המכשירים הדיגטליים להטענה במהלך הלילה.

3. מעבר משותף על הודעות הווטסאפ - מה שהילד לא ירצה שתראו לא תראו. עם זאת, תחשפו לסגנון התקשורת ולתכנים המופצים בווסאפ אשר גם הילד לרוב לא מבין את עוצמתם ועל כך ניתן לקיים לשוחח עימו.

4. דוגמא אישית לתקשורת בינאישית - בזמני בילוי משותפים לא עושים שימוש בטלפון. לא מסמסים בזמן שמדברים עם הילד, בזמן שמקלחים את הילדים ובכל זמן בילוי משותף בו מתקיימת שיחה בינאישית.