הרצאות

בעתות מלחמה או משבר, תקשורת יעילה בין הורים לבני נוער היא חיונית. ההרצאה נותנת להורים כלים להבין את נקודות המבט של מתבגרים ולתקשר באמפתיה.  איך ליצור סביבה תומכת, הקשבה פעילה, ייזום דיאלוג פתוח, התמודדות עם חרדה ופחד. כמו כן ניתנים כלים למניעה ותיווך חשיפה לתכנים לא מותאמים ברשתות, כיצד לסייע לילדים להעריך באופן ביקורתי את המדיה החברתית, ולהציב גבולות מאוזנים. בנוסף, ההורים ילמדו לזהות מתי יש צורך בעזרה מקצועית. לבסוף, ינתנו אסטרטגיות טיפול עצמי להורים. הרצאה זו נועדה לשפר את החוסן המשפחתי והרווחה הרגשית בזמנים מאתגרים.

הרצאה שמציעה זווית חדשנית להבנת מוחות של מתבגרים, שוברת מיתוסים ומציעה עצות פרקטיות להורים, מתבגרים וצוותי חינוך.

מוח של מתבגרים לא דומה למוח של מבוגרים. ההתבגרות טומנת בתוכה שלבים חשובים מאוד להתפתחות המוחית. למתבגרים יכולת למידה והסתגלות גבוהות יותר אך היכולת זאת יכולה "להיחטף" לצורך התמכרות ולכן למתבגרים נטייה רבה יותר להתמכרויות.

המוח של בנות מתפתח מהר יותר מזה של בנים ולכן ההבדלים ביכולות הלמידה והיכולות החברתיות בשנים מסויימות.

מתבגרים לא עמידים בפני ההשפעות של סמים וחומרים כמו אלכוהול, סיגריות, וקנאביס גורמות לנזק משמעותי ושונה מאשר אצל מבוגרים

ההרצאה עוסקת במבנה הייחודי של מוח מפתח, למה הוא מוביל אותם לקחת יותר סיכונים ולהיות מושפעים מלחץ חברתי, איך הם מקבלים החלטות ולמה קשה להם לפעמים להתארגן ולתכנן קדימה ואיך ניתן לסייע למוח להתפתח בצורה מיטבית ולעבור את שנות ההתבגרות בשלום. 

ההורים שלנו ידעו פחות או יותר מי החברים שלנו, באיזה תוכניות אנחנו צופים והיכן אנחנו מבלים. היום אנחנו רואים את הילדים רוב הזמן מאחורי מסך. גם הם רואים אותנו שם. למרות שרוב ההורים יאמרו שהם יודעים מה קורה בחיי הילד, רוב הילדים יטענו להיפך. הסכנה הכי גדולה של הורים ואנשי חינוך היום היא להפוך למבוגרים לא רלוונטים בחיי הילדים ובכך לא לדעת מה לשאול, מתי להביע עמדה והיכן לסמן את הגבול.

​

בהרצאה נחשפים המשתתפים אל תרבות הילדים ובני הנוער כפי שהיא משתקפת מאחורי המסך ופנים אל פנים ורוכשים כלים עדכניים ויישומים לבניית סמכות, שיפור התקשורת, יצירת שיתוף פעולה, הורדת המתח והריבים ויצירת נוכחות ובקרה הורית רלוונטית בחיי הילדים והמתבגרים. 

הילדים האלה שעד לא מזמן היו מאוהבים בעיקר בנו היום מאוהבים בחברים שלהם ולא רואים אותנו ממטר. הם יכולים להיות חצופים, אגואיסטים ומעצבנים אבל כשהחברים שלהם מבקשים משהו הם מיד קופצים. חדרם הוא מבצרם ובפעמים הבודדות שהם מגיחים ממנו זה בד"כ לכיוון המטבח.

מי זה המתבגר הזה שמסתובב לי בבית ואיך אפשר לתקשר איתו טוב יותר?

הרצאה מרתקת על גיל ההתבגרות. מה השתנה מאז שאנחנו היינו מתבגרים, למה החוצפה והאגואיסטיות הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלהם, מה תפקיד ההורים כדי לעזור להם לעבור לשלב הבא, איך להגיב למה שיוצא להם מהפה ואיך שומרים על יחסים טובים ותקשורת פתוחה ולא מוותרים על הערכים והגבולות שלנו

הם לא זוכרים מתי המבחנים שלהם, לא מתעוררים בזמן, לא עושים את המטלות בבית, שוכחים להוריד את הכלב, קובעים שעה ולא עומדים בה ובאופן כללי נותנים תחושה שאי אפשר לסמוך עליהם.  

אי אפשר ללמד נהיגה אם לא מפנים את כסא הנהג. כך גם עם אחריות. בשביל זה צריכים הורים להכיל את תהליך הלמידה של הילד גם כאשר הוא פוגש את מציאות החיים, מתנסה, טועה ומשלם מחירים.

הרצאה המעניקה להורים ארגז כלים לגידול ילד שלוקח אחריות ומגלה עצמאות

גיל מתן הסמארטפון בישראל הולך ויורד והוא מהנמוכים בעולם. לצד זה ישראל נמצאת במקום ראשון באירופה (והחמישי בעולם) בהתמכרות של בני נוער לאינטרנט וכתוצאה מכך בירידה במס' שעות השינה של ילדים. 

ילדים שטרם רכשו יכולות קריאה וכתיבה כבר מצוידים בסמארטפון — ואיתו גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט, לרשתות חברתיות, למשחקים ממכרים, לביריונות ולתכנים בלתי הולמים. מדינות מערביות רבות נלחמות בתופעה.

מחקרים מראים שמתן סמארטפון בגיל צעיר פוגע ביכולות הקשב והריכוז, מהווה קרקע לבריונות ושיימינג, מייצר תקשורת חד ממדית ללא שימוש בשפת גוף וטון דיבור, מפתח תלות והתמכרות, פוגע בשינה ובדימוי העצמי. לצד אלה נמצא הילד בסכנת חשיפה לתכנים קשים ולעברייני מין.

לרוב, הורים נותנים סמארטפון בגיל צעיר כתוצאה ממודעות נמוכה להשפעותיו השליליות, לחץ חברתי, רצון למעקב ושליטה במיקומו של הילד וצורך בשקט בבית. 

​

בהרצאה נחשפים ההורים לתוצאות המחקרים העדכניים ביותר על ההשפעות השליליות של קבלת סמארטפון בגיל צעיר, זוכים להצצה לעולם הרשתות החברתיות, משחקי הרשת, היוטיוברים והתכנים הלא מותאמים אליהם נחשפים ילדים בגיל צעיר. והכי חשוב, רוכשים כלים פשוטים ופרקטיים להובלת מהלך לדחיית גיל מתן סמארטפון, לומדים אילו חלופות קיימות וכיצד לחנוך את הילד לשימוש נכון בסמארטפון מרגע שקיבל אותו. 

ישראל ממוקמת במקום ראשון באירופה בהתמכרות של ילדים לאינטרנט. מתבגר ממוצע מקבל 1,300 הודעות ווטסאפ ביום (ועוד כמה מאות באינסטגרם) ומבלה בין 5-7 שעות מאחורי מסך. גלישה ברשתות החברתיות מעלה משמעותית את הסיכון לאלימות מינית ושימוש בסמים ואלכוהול, בעידן האינסטגרם והטיק טוק עלה שיעור הפרעות האכילה אצל בנות ושיעור הילדים המנסים לפגוע בעצמם כתוצאה מבריונות ושיימינג ברשת.

​

הרצאת השנה על תלות של ילדים למסכים, ירידה ביכולתם לייצר קשרים חברתיים ולגלות אמפתיה, עלייה בבעיות הקשב והריכוז, פגיעה בשעות השינה ועוד מגוון משמעויות שיש לחשיפה מוגברת למסכים בגיל צעיר. בהרצאה לומדים ההוריםעל האפליקציות המובילות ורוכשים סט כלים יישומיים לאיזון זמן המסך ותיווך התכנים אשר נצפים בו.

ילדים נולדו לתוך עולם שבו המסכים הם עובדה מוגמרת בדיוק כמו מזגן ורכב. הם ספונים בחדריהם עם אוזניות ושקועים במשך שעות בדיסקורד, יוטיוב, טיק טוק, אינסטגרם, האוספרטי ועוד.

כשהם מגיחים מהחדר הם רואים גם את ההורים שלהם עם מסך ביד ולא פעם מרגישים ששום דבר שיאמרו או יעשו לא יעניין אותנו כמו המסך.

זה העולם שלהם וכדי להיות חלק מחייהם צריכים הורים להבין אותו ולכבד אותו.

הצצה מרתקת למה קורה שם מאחורי המסך, איך אפשר לעבור מעמדה ביקורתית ושיפוטית לעמדה מתעניינת ולהיות הורים שכשקורה משהו מאחורי המסך אנחנו הכתובת אליה פונים.

איך ללמד אותם חשיבה ביקורתית, לזהות ולחזק את התכנים שהם צורכים שכן מרחיבים אופקים מעבר ללייקים ואיך להיות הורים רלוונטים שמגדלים ילדים שגם יודעים לשים את הטלפון בצד כשצריך ולהינות בלעדיו.

מעצבי משחקי המחשב טובים מאוד בעבודתם. הם מריצים אלפי טסטים על מיליוני משתמשים כדי ללמוד מה עובד ומה לא - אילו צבעי רקע, פונטים וצלילים יוצרים את הכי הרבה זמן שהייה מול המסך והכי פחות תסכול של המשתמש. תקופת הסיכון הגבוהה ביותר להתמכרות לגיימינג (משחקי מחשב און-ליין) ומסכים היא גיל ההתבגרות. לגיימרים בגילאי 10-15 אשר שיחקו יותר מ - 3 שעות סובלים מפחות שביעות רצון מהחיים, סיכויים נמוכים יותר להרגיש אמפתיה לאחרים, ויכולת נמוכה להתמודד עם הרגשות שלהם בצורה ראויה. 

הרצאה חדשנית וחשובה על התעשייה הממכרת את המוח למשחקי מחשב (עם דגש על המשחקים הפופולריים) ועל הנזק הבלתי הפיך שנגרם להתפתחות הפיזית של הילד. בהרצאה ניתנים כלים יישומיים למניעת תלות והמלצות על משחקי מחשב מתאימים לפי גיל.

 כמה זמן אתם צופים ביום במסכים? מדוע הרשת ממכרת וכיצד היא משפיעה על מבנה המוח? איך משפיע האינטרנט על אפקטיביות, שביעות רצון ושחיקה בעבודה? כיצד הפורנו משבש את הציפיות שלנו מהמציאות ופוגע במערכות היחסים הזוגיות ואיך ניתן לנהל חיים בריאים ומאוזנים לצד המסכים?

בשנת 2010, במשך 90 דקות, סטיב ג'ובס הסביר למה האייפד הוא הדרך הטובה ביותר לצפות בתמונות, לשמוע מוזיקה, לגלול בפייסבוק, לשחק משחקים ולנווט בין אלפי אפליקציות. הוא האמין שלכל אחד צריך להיות כזה, אבל סירב לאפשר לילדים שלו להשתמש במכשיר הזה. נראה שהאנשים שיצרו מוצרים טכנולוגיים נקטו בחוק הראשון של סחר בסמים: Never get high on your own supply.

הרצאה מרתקת על העולם שמאחורי המסך, תרבות הרשתות החברתיות, הסודות של עמק הסיליקון כדי ללכוד את הקשב ותשומת הלב שלנו למסך, וכיצד משפיע האינטרנט על שביעות רצון, סיפוק מהחיים, דימוי גוף ורמות דיכאון.

בהרצאה ניתנים טיפים וכלים מוכחים מחקרית להשגת שליטה טכנולוגית בחיינו וליצירת חיים מאוזנים לצד הטכנולוגיה.

​בתרבות שוחרת גראס ואלכוהול אין מתבגר שלא חשוף לזה ברשתות החברתיות או ב"ישיבות" עם חברים, זולות, גינות ומסיבות. אבל לפני שמסמנים את הגבול, נוזפים ומטיפים חשוב להבין למה הם עושים את זה. הפחדה, כעס ואכזבה מהם לא באמת מייצרים חינוך ושינוי התנהגות אלא גורמים לריחוק והסתרה.

למה האלכוהול והגראס הפכו למוטיב מרכזי בתרבות הבילוי. מה לעשות אם גילינו שהמתבגר שלנו שותה או מעשן, איך מנהלים איתם שיחות קשות ושיחות "איפוס" ושומרים על יחסים טובים של כבוד ואכפתיות ולא של אכזבה ואובדן שליטה ואיך ממשיכים להיות נוכחים בחייהם גם בימים הקשים.

הרצאה על תרבות הבילוי והפנאי של בני נוער. האלכוהול כמוטיב מרכזי בבילוי, הקושי של מתבגרים לשתות שתיה מבוקרת, הסיבות והמשמעות לעלייה הדרמטית בשיעור השימוש במריחואנה בקרב מתבגרים כבר מחטיבת הביניים ומה אומרת החקיקה בנושא, הקשר בין רשתות חברתיות ומדיה לבין סיכון מוגבר לשימוש בסמים ואלכוהול, מהם סמי פיצוציות? האם נרגילה "בריאה" יותר מסיגריות? האם לאפשר לילד סיגריה אלקטורנית?  מה קורה במסיבות במועדונים, ב"ישיבות" ובזולות? מי הם היח"צנים ולמה כדאי להיות כזה? איך "מתחילים" עם בנות במסיבה? האם לתת להם לנסוע לבד לאילת? ועוד

​​

הרצאה חשובה על מאפייני התרבות הבילוי והפנאי של בני הנוער וכיצד יכולים ההורים ליצור נוכחות טובה יותר בחייהם ובקרה נכונה יותר על התנהגותם בבילויים. 

על רקע ריבוי מקרי האלימות והאלימות המינית כלפי נשים נדרשים ההורים לקחת חלק פעיל יותר בחינוך לזוגיות בריאה ומניעת אלימות מינית בגיל צעיר.

בהרצאה נחשפים המשתתפים למגוון סוגי המדיה אשר מעצבות את תפיסות המתבגרים כלפי זוגיות ומיניות (סדרות, יוטיוברים, רשתות חברתיות, שירים, פרסומות ועוד), מזהים את האתגרים הניצבים בפניהם כהורים אשר גדלו בדור שבו מיעטו לדבר על מיניות ומגדלים דור אשר מוצף בתכנים מיניים לא מותאמים מגיל צעיר.

​

ההורים מקבלים סט כלים וטיפים יישומיים ופשוטים ליצירת שיח עם בני נוער, עידוד חשיבה ביקרותית, מתן דוגמא אישית וחינוך לערכי שוויון ויצירת קשרים זוגיים בריאים.  לצד זה מוצגים כלים לזיהוי נורות אזהרה לקשרים בהם יש אלימות פיזית, רגשית או מינית.   

הפעם הראשונה שילד נחשף לפורנו בניגוד לרצונו היא בכיתה ג'. 9 מכל 10 מתבגרים צופים בפורנו על בסיס יומי. 30% מהבנות צופות. סרטי הפורנו היום הם סרטים אלימים, המציגים מין קבוצתי, מין שמחפיץ את האישה, מין ללא מגע. המרחב הפורנוגרפי הפך לכרטיס הכניסה של הילדים לעולם המין והמיניות והמסר המרכזי שהם מקבלים ממנו הוא שמה שיש להם להציע לעולם זה את היותם אובייקט מיני. זאת לצד רשתות חברתיות, פרסומות וסדרות טלוויזיה השמות דגש על מראה חיצוני והחפצת הגוף. בעולם מוכר הפורנו כסם אשר משבש מגיל צעיר את ציפיות הילדים מהמציאות ומוביל לקושי ביצירת קשרים זוגיים, הפצת תמונות עירום בין ילדים ולאלימות מינית בגילאים צעירים. 

​​

הרצאה על התפתחות מינית בעידן של הצפה מינית, השפעת הרשתות החברתיות והמדיה על תפיסות מיניות, מנגנון הפעולה של המוח המתבגר וכלים לאנשי המקצוע והורים לחינוך למיניות בריאה בכל גיל. 

חצי מהילדים סובלים מבריונות בבית הספר או ברשת. 1 מכל 5 סובל גם מאלימות פיזית. מבוגרים נושאים איתם צלקות במשך שנים כתוצאה מבריונות שחוו בילדות. לרוב הילד הפגוע מתבייש לשתף, הילד הפוגע מקבל חיזוקים חברתיים וההורה של הילד הפוגע מכחיש ומנהלים מפחדים מהסטיגמה שתדבק לבית הספר. כך נוצרת הסלמה בסיטואציה לצד שחיקה מתמדת במיומנויות האמפתיה והחמלה של ילדים. 

הרצאה על הסיבות לתוקפנות בקרב ילדים, המחירים שלה ומתן כלים פשוטים ופרקטיים להורים ולצוות המקצועי להתמודד עם מצבים של תוקפנות ובריונות.