רן בראון
חלק 1: הקדמה והבנת המצב (10 דק')
אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת ששונה מאוד מכל מה שידענו בעבר. חלקנו גם איבדו אנשים שיקרים להם ואחרים ורובנו מוצפים בידיעות מהקרבות לצד שיבוש השיגרה שהכרנו. דווקא בתקופה כזאת חשוב לעצור רגע, להתבונן על מה עובר עלינו ולרכוש כלים שיעזרו לנו לשמור גם על הבריאות הנפשית שלנו
שאלה: באיזה מידע על המלחמה נתקלתם בשבוע האחרון ברשתות (טיק טוק, אינסטגרם, טלגרם, רדיט, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד)?
אפשרו שיתוף כללי ושטחי ללא ירידה לפרטים גרפיים על מנת לא לחשוף ילדים אחרים אשר לא נחשפו לתכנים הקשים. אם מישהו מרגיש צורך לשתף מעבר זמינו אותו לשוחח איתכם ביחידות לאחר הפעילות.
חלק 2: הרגשות והתגובות הרגשיות (15 דק')
הסבירו מהם סרטוני סנאף:
זהו ז'אנר של סרטים שבהן נראית אלימות אמיתית, רצח והתעללויות. אלה לרוב סרטונים שלא מופקים למטרות רווח.
שאלה: מי יצא לו להיתקל בסרטונים כאלה בזמן האחרון? מי התחרט על סרטון שצפה בו? למה? מי חלם על סרטים שצפה בהם?
כתיבה אישית:אילו רגשות עולים לכם בזמן הצפייה בסרטונים או קריאה של תיאורים מהמלחמה?
דיון קבוצתי: שיתוף רגשות בין התלמידים, הבנה שלא כולם רואים ומרגישים את אותו הדבר. הבעת אמפתיה ומתן לגיטימציה לכל רגש שעולה
הבנת ההשפעה של התכנים המטרידים עלינו:
הסבירו שלצפייה בסרטונים האלה, בייחוד בזמן מלחמה, יש השפעה רגשית ונפשית חזקה ומורכבת. בעת הצפייה מופרש במוח אדרנלין שמעלה את הדופק ואת קצב הנשימה, הגוף נכנס למתח וחרדה (לפעמים ממש כאילו אנחנו נוכחים באירוע עצמו). צפייה תדירה יכולה להביא לתסמינים של טראומה ופוסט טראומה - הפרעה נפשית שמתפתחת אחרי חשיפה לאירועים רגשים. זה יכול לכלול פלשבקים, סיוטים, התפרצויות זעם, שינויים במצבי רוח, בעיות בריכוז, התנתקות מאנשים אחרים, חרדה, בעיות שינה ועוד.
בנוסף, צפייה מוגברת מקהה את החושים ומרגילה אתה המוח לאלימות. כתוצאה מכך, המוח מחפש רמת ריגושים גבוהה יותר אשר עלולה להוביל לצפייה בתכנים קשים יותר.
מכיוון שהאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לומדים את "הטעם" שלנו הם חושפים אותנו לעוד ועוד תכנים מאותו הסוג ושמשבים את תפיסת העולם שלנו.
חלק 3: אמיתי או לא? מבחן המקורות (5 דק')
הבחנה בין מידע אמיתי לבין פייק ניוז.
הציגו דוגמאות מהימים האחרונים של תמונות/מידע אמין ושקרי אשר הופץ ברשת ותנו לתלמידים להחליט אם מדובר באמת או בשקר
שאלה: איך אפשר לדעת?
כלים:
בדקו את המקור: איפה המידע פורסם? האם מדובר באתר אמין ומקצועי או בבלוג אישי? האם המקור הוא כלי תקשורת מוכר ומהימן?
תאריך הפרסום: מידע ישן יכול להיות פחות רלוונטי או לא עדכני. בידקו את תאריך הפרסום.
חפשו מקורות נוספים: האם המידע או הכתבה מופיעים גם במקומות אחרים אמינים?
מי המחבר: האם המחבר הוא מומחה בתחום או שיש לו רקע מקצועי שיכול לתמוך באמינות המידע?
בידקו את התמיכה לטענות: האם ישנן הפניות למקורות אמינים? האם המידע מבוסס על עובדות או על דעות?
היזהרו מכותרות מטעות: כתבות עם כותרות "לחץ" (Clickbait) יכולות להוביל לתוכן שאינו תואם לכותרת או שמטרתו למשוך קוראים בלבד.
הימנעו ממקורות המסתירים את זהותם: אם האתר או הדף אינו מזהה את המחברים או את האנשים שעומדים מאחוריו, ייתכן שיש סיבה לזה.
חפשו תגובות וביקורות: לעיתים, הקוראים או הצופים מגיבים ומבקרים את התוכן או מציינים שגיאות.
שימו לב לסתירות: מדובר במקורות שמנסים להציג דעה או אג'נדה מסוימת באמצעות העלמת מידע או הטיית המציאות.
השתמשו בכלים לבדיקת: ישנם אתרים וכלים שמטרתם לבדוק את אמינות המידע, כמו "בודקים" בטוויטר ואתר "פייק ריפורטר", Snopes או FactCheck.org.
חלק 4: כלים להתמודדות (10 דק')
הימנעות מצפייה: אנחנו במצב חריג ולכן מומלץ, כדי להפחית מתח וחרדה, לצמצם את צריכת המדיה. בחרו רשת אחת שדרכה תעודכנו (רצוי אתר חדשות אמין) והסירו ככל האפשר את יתר הרשתות לימים הקרובים
אם לא הסרתם את הרשתות, הסירו עוקבים מאלה אשר משתפים באופן קבוע בתכנים קשים והגדירו סנני תכנים
שימרו על שיגרה – בנו סדר יום מאוזן שמורכב מארוחות מסודרות, פעילות גופנית, תחביבים, מפגש עם חברים,
תרגול נשימות – במצבי לחץ יש צורך להכניס לפעולה את המערכת הפאראסימפטטית במוח אשר מייצרת שלווה. כדי להפעיל את המערכת יש להוריד את קצב הנשימה ל – 5.5 נשימות בדקה למשך מספר דקות.
זה אומר:
שאיפה איטית ועמוקה
ספירה עד 5
נשיפה
ושוב
אל תשארו עם הדברים לבד – שמעתם אות ראיתם משהו שגרם לכם אי נוחות - שתפו מישהו במה ראיתם ומה הרגשתם. אם אין באותו רגע את מי לשתף, תכתבו את הדברים.
פנו לעזרה מקצועית – אתם מרגישים שקשה לכם עם ההתמודדות לבד, תפנו ליועצת, למורה, להורים או לכל מבוגר שיכול להכווין אתכם לקבלת עזרה.