אילת, כנרת, איה נאפה וכו' נתפסים בעיני בני נוער כמקומות שבהם הכל מותר. מתווסף לזה הריחוק מההורים, המפגש עם מאות מתבגרים אחרים מרחבי הארץ או העולם ופוטנציאל מסוכן
(ומוכח כל קיץ מחדש) לפרוק כל עול בכל הקשור לשתיית אלכוהול, שימוש בסמים, ונדליזם ואלימות מינית.
מה עושים
אם החלטתם שזה לא מתאים אל תיכנעו ללחץ החברתי. התפקיד הראשון שלכם הוא בטיחותו של הילד. התארגנו עם הורים נוספים וקבלו החלטה משותפת.
אם כן נוסעים אז:
הורה מלווה - הורה או שניים שגם נוסעים (אפשר בנפרד מהילדים), לנים בקרבת מקום ופוגשים את החבר'ה פעם פעמיים ביום לוודא שהכל בסדר. עצם הידיעה שיש נוכחות של מבוגר בסביבה מורידה משמעותית את רמת הסיכון.
גודל הקבוצה - 4-5 חברים זה מספיק בהחלט. ככל שהחבורה גדולה יותר עולה גם הפוטנציאל לעשות "שטויות".
בקרה יומית - סכמו איתם שפעם-פעמיים ביום אתם שומעים את קולם (רצוי גם לראות אותם בוידאו). לא להסתפק בהודעות ווטסאפ. לא פעם קורה שהם שיכורים מדי ואחד החברים שלח את ההודעה במקומם.
משך השהייה- לא צריך בבת אחת לנסוע לעשרה ימים. 3-4 לילות זה מספיק. עדיף לנסוע פעמיים במהלך החופש מאשר פעם אחת לשהייה ארוכה.
מקום לינה - דירשו לקבל כתובת וטלפון של מקום הלינה. אם צריך, הרימו טלפון לבעל הוילה ותאמו איתו ציפיות. מספיק שידע שאתם בתמונה כדי שיבין את אחריותו למה שקורה בבית שהוא משכיר.
מי נוסע- דירשו לקבל טלפונים של 2 חברים והוריהם שאיתם הם נוסעים.
תיאום ציפיות ברור - מה מותר ומה אסור. אל תשאירו את זה עמום. בסוף הילד יעשה מה שירצה אבל כשהגבול ברור, גם אם יחצה אותו הוא ישאר קרוב אליו מהצד השני
.
קיץ בטוח!