הילד שלכם בקבוצת וואטסאפ? אולי כדאי שתקראו את זה קודם

שני אירועים מהשבועות האחרונים שוברים את הלב ומדאיגים אותנו מאוד:

• בקריית ים, תלמידי כיתה ו’ יצרו מודעת אבל מזויפת על חבר לכיתה, הפיצו אותה בקבוצת וואטסאפ של השכבה

• בצפון תל אביב, ילדים בני 9 (!) מכיתה ג' הצטרפו לקבוצת וואטסאפ המונית בשם “שכבת ה’ ארצי”, וbחשפו דרכה kתכנים פורנוגרפיים קשים.

אלו לא מקרים בודדים אלו סימנים. הילדות משתנה לנו מול העיניים ונעשית דיגיטלית, פומבית, אינטנסיבית, ולעיתים אכזרית.האם וואטסאפ, האפליקציה שבה הילדים שלנו מתקשרים, משתפים, מתנהלים, בכלל מתאימה להם?

📲 וואטסאפ: לא אפליקציה רעה – פשוט לא מתאימה לילדים

בניגוד לטיקטוק או אינסטגרם, וואטסאפ נתפסת כאפליקציה "תמימה". אבל מתחת לפני השטח, גם היא משנה את הדרך שבה ילדים לומדים לבנות מערכות יחסים, להבין רגשות, לתקן טעויות ולהשתייך.

הנה מה שאנחנו יודעים ממחקרים על התפתחות חברתית ומוחית של ילדים:

• ילדים מתפתחים דרך תקשורת גופנית, סינכרונית, בזמן אמת. הם צריכים לראות הבעות פנים, לשמוע טון דיבור, לחוות מגע. כל אלה הוחלפו באימוג'י.

• בוואטסאפ, אין מקום לטעויות. הכל כתוב. נשמר. נשלח. מצולם. מופץ. ילדים שנכווים לא תמיד יודעים איך להשתקם.

• תקשורת דיגיטלית מקוטעת וחסרת הקשר מדכאת למידה של אמפתיה, וויסות עצמי ופתרון קונפליקטים, כישורי ליבה שילדים אמורים ללמוד דווקא דרך ריבים, פיוסים, משחקים משותפים.

כמו שמערכת החיסון צריכה חיידקים כדי להתחזק – גם המערכת החברתית-רגשית צריכה קונפליקטים, טעויות, ותיקון כדי להתפתח.הגנת יתר עלולה דווקא להחליש.

🧠 התפתחות מוחית: חלון הזדמנויות שלא חוזר

בגיל הילדות וההתבגרות יש "תקופות רגישות", זמנים שבהם קל יותר ללמוד מיומנויות חדשות. כאשר ילדים מבלים את התקופות האלהמאחורי המסך הם לא מקבלים את החוויות שהמוח שלהם צריך.

💡 אז מה עושים?

👶 גילאי 6–9: שמירה והכוונה

• אל תכניסו ילדים בגיל הזה לקבוצות וואטסאפ.

• צרו קבוצות נפרדות להורים בלבד.

• אם יש טלפון ודאו שהתכנים מסוננים היטב באמצעות אפליקציות ייעודיות ושאתם מבצעים בקרה יומית

• הקפידו עם הילדים על חוויות תקשורת מוחשיות כמו  משחקים פיזיים, שיחות אמיתיות, פתרון בעיות יחד.

👧 גילאי 10–12: תקשורת מכוונת ולא חופשית

• ככלל עדיף שגם בגיל הזה לא יהיה שימוש בווטאספ

• אבל אם יש קבוצת כיתה היא צריכה להיות בפיקוח מלא של מבוגר אשר עובר מדגמית על הודעות במהלך היום ומעיר למי שצריך להעיר

• הגדרה ברורה של כללי התנהגות בקבוצה: לא שולחים תמונות של אחרים, לא מציקים, לא מפיצים מידע בלי רשות, לא יוצרים סטיקרים מתמונות של אחרים, שעות שבהם לא שולחים הודעות

• צרו שגרה של “הפסקה מהמסך” זמן בלי ניידים.

🧑‍🎓 גילאי 13–15: שיח פתוח ולא שיפוטי

• זה הגיל שבו הקבוצה היא העולם. במקום להילחם בקבוצה דברו על מה שקורה בה.

• שאלו: "קרה משהו בקבוצה שהרגשת לא נעים לגביו?", "מה היית עושה אחרת?", "איך היית רוצה שיתנהגו אליך?"

• עזרו להם לזהות את הגבול בין צחוק לפגיעה.

• דברו על שיימינג, חרם, ועל היכולת לבקש סליחה ולסלוח.

• תשאלו מידי פעם אם יש מישהו שפוגעים בו בשכבה או מה אתם יכולים לעשות כדי שאם הם יפגעו הם יוכלו לשתף אתכם.

👥 וגם – אחריות של כולנו כמבוגרים

הילדים לא צריכים להישאר לבד במרחב הדיגיטלי. הם זקוקים לנו — הורים, מחנכים, רכזים — כדי להרגיש בטוחים, מובנים ומוגנים.

📌 בואו נדבר על זה בבתי הספר.📌 נכניס את זה לשיחות חינוך, לפורום ההורים, לערבי הורים.📌 נדרוש פיקוח, הכוונה, ואחריות גם ברשת.

🧩 לסיום: ילדות מבוססת משחק או ילדות מבוססת וואטסאפ?

ילדות היא לא רק גיל היא מרחב רגשי, קצבי, התנסותי. היא מתפתחת דרך קפיצה, ריצה, בכי, פיוס, מגע, והבנה. כאשר הילדות הזו מוחלפת בילדות וירטואלית המחיר הוא בתקשורת, בביטחון הפנימי ותחושת החוסן החברתי.

אנחנו לא מציעים איסור גורף. אנחנו קוראים להפסקה. להקשבה. להכוונה.כדי להחזיר לילדים שלנו את מה שהכי אנושי בהם: היכולת לשחק, ליצור, להתחבר באמת.