המוח של המתבגר פוגש פורנו - איך זה משפיע ואיך לדבר על זה



בהשוואה בין קבוצת גברים בני 50 לבין קבוצת גברים בני 20 אשר התלוננו על אין-אונות בעת מגע מיני התברר שהסיבה לכך היא התמכרותם לסיפוק מיני באמצעות צפייה בפורנו. המעניין היה שלגברים בני ה 50 לקח חודשיים להתאושש ולחזור לתפקוד תקין בעוד לצעירים לקח 6-9 חודשים. הסיבה המרכזית היא שהצעירים חיווטו את המוח שלהם מגיל צעיר לצפייה בפורנו וכאשר המבוגרים היו צעירים הפורנו האינטרנטי והזמין עדיין לא היה קיים.

מעגל הגמול הוא המנוע של כל הפעולות הבסיסיות שלנו. הוא מעצב את מצבי הרוח ומהווה מקור לתשוקות ורצונות (כמו אוכל, סקס). הוא דוחף אותנו לחפש עונג ולהימנע מכאב ולכן מופעל כאשר אנחנו עוסקים בפעילויות שקשורות להישרדות שלנו או של הגנים שלנו - סקס, אוכל, משחק, הישגים, חדשנות.

כל החלטה מערבת את מעגל הגמול ועוזרת להחליט מה אנחנו כן אוהבים ומה לא. כאשר מעגל הגמול יוצא מאיזון, כמו שקורה בהתמכרויות, מצב הרוח ויכולת קבלת ההחלטות שלנו נפגעים.

דופמין הוא אחד מהכימיקלים הכי דומיננטיים בהפעלת מעגל הגמול. אם אמרנו שמעגל הגמול הוא המנוע שמניע את כל הפעולות הבסיסיות שלנו, אז דופמין הוא הדלק. הפרשתו מייצרת תחושת השתוקקות (craving) והמסר שלו: "אני חייב להשיג את זה, לא משנה מה זה זה". זאת יכולה להיות קוביית שוקולד נוספת או הקליפ החדש ב - pornhub (אתר סרטי פורנו).

דוג': כאשר שותלים אלקטרודה במעגל הגמול של חולדה, היא תמשיך ללחוץ על מנוף שנמצא בכלוב שוב ושוב עד שתתמוטט מעייפות. המסר שהיא מקבלת הוא תחושת הגמול שבלחיצה על המנוף. הפעלה מלאכותית של מעגל הגמול גורמת לחולדה לחשוב שהיא הולכת להשיג משהו חשוב כמו אוכל או סקס.

ההתנהגות הזאת דומה להתמכרות ולחיפוש אחר הסרט המדויק כדי לסיים את המעשה. רוב השימוש האינטרנטי בפורנו מחקה את הפעולה של החולדה שלוחצת על המנוף. יש אינסוף חדשנות, כך שעם כל לחיצה, אנחנו מקבלים התזה קטנה של דופמין אשר מתפרשת ע"י המוח כמשהו חשוב (למרות שזאת לא פעולה חשובה מכיוון שהיא לא מקדמת את ההישרדות שלנו או של הגנים שלנו).

כאשר חוסמים את הפרשת הדופמין, לחולדה יש מוטיבציה נמוכה לסקס ואוכל.

דופמין לא קשור להנאה אלא להשתוקקות וחיפוש. הגמול הסופי הוא הפרשה של אופיואידים (דומים להרואין). הכמות הגבוהה ביותר תופרש באורגזמה ובכמות פחותה יותר אחרי ארוחה, או שתיית מים כאשר מאוד צמאים. האופיואידים גורמים לנו להרגיש שבעי רצון ולהפסיק את החיפוש וההשתוקקות.

בעוד שהשגת אוכל היא חיונית, הפצת הגנים שלנו היא בעדיפות ראשונה מבחינה אבולוציונית ולכן גירוי מיני מפיק רמות גבוהות יותר של דופמין מאשר כל גמול טבעי אחר (פחמימות, סוכרים, שומנים).

מעבר בין סרטי פורנו מבלי להגיע לפורקן, יכול להשאיר את רמות הדופמין במוח גבוהות במשך שעות מכיוון שחדשנות מינית משחררת דופמין. דוג': כשחולדה ממין זכר מוכנס לכלוב עם נקבה הם מזדווגים. בשלב מסוים הוא מתעייף, אך אם מכניסים לו נקבה חדשה הוא מיד מתאושש. אפשר לחזור על הפעולה הזאת עד שהוא גמור. כמות הדופמין הולכת ויורדת עם נקבה ותיקה אך עולה עם חדשה. זה מבטיח גיוון גנטי ושאף נקבה לא תישאר לא מופרית.

המנגנון הזה (אשר נקרא "אפקט קולידג") הוא הבסיס לפורנו אינטרנטי. כאשר צופים בפורנו, כל סרט חדש מעלה את רמת הדופמין. קופים יוותרו על אוכל כדי לבהות בתמונות של אחוריים של קופות.

עם אינטרנט מהיר אפשר לשלוט על הפרשת הדופמין עם העכבר. ברגע שרמת הדופמין יורדת, מריצים קדימה למשהו חדש, ומעלים שוב את רמת הדופמין.

מתבגרים מתארים מצבים בהם הם נכנסים לאתר האהוב עליהם, מסמנים 20 קטעים של 3 דקות, עם יד ימין מריצים עם העכבר ועם יד שמאל מאוננים. הם לא מסיימים את הסרטון לפני שעוברים לבא אחריו. חלקם רואים סרטונים אשר מחליפים בעצמם סצנות כל כמה שניות. בניגוד לתמונות, סרטים מחליפים לגמרי את הדמיון ומציבים אותך יותר כמציצן מאשר משתתף.

לפני עידן האינטרנט, נער בן 13 היה מפנטז על הילדה בכיתה או על תמונה ממגזין. היום הדמיון שלו מוחלף בסרטי הארדקור של אנשים שעושים דברים מטורפים. אם הוא מאונן כל יום לסצנות אונס, אין סיכוי לילדה מהשכבה בדמיון שלו. המוח שלו מחזק גירויים שקשורים לפורנו. זה הופך להיות הקישור המועדף על המוח שלו. בסופו של דבר הוא מאמן את המוח שלו לגירוי מיני תחת תנאים מסוימים - להיות לבד, מציצנות, חיפוש מתמיד, חדשנות מתמדת, הרצה קדימה, שוק והפתעה, ז'אנרים חדשים, ריבוי כוכבים בכל סצנה, פטישים. ההתניה הזאת הרבה יותר חזקה בגיל ההתבגרות.

אנשים עם פטישים כתוצאה מפורנו או אין אונות צריכים גם להפסיק לצפות בפורנו וגם לחווט מחדש את המוח להתגרות מפרטנים בשר ודם. אצל מכורים, מתפתחת אין אונות כאשר נמצאים במצב מיני אינטימי אבל לא כאשר צופים בפורנו.

אז איך מדברים על זה עם ילדים:

1. תשכחו מ"השיחה" - זה לא אירוע חד פעמי. דיבור על מין ומיניות הוא שיח יומיומי שיכול להתקיים סביב שולחן האוכל או בנסיעה בדרך מהחוג.

2. אנחנו לא בעלי הידע שצריכים להנחיל מידע לצד שלא יודע. המטרה היא שיחה פתוחה ושוויונית על מיניות. תבואו צנועים - גם אתם לא יודעים הכל וזה בסדר.

3. לשים את המבוכה על השולחן - טבעי שתהיו נבוכים. בדורות הקודמים מין זה לא היה משהו שמדברים עליו. זה בסדר להגיד לילד משפט כמו: "זה מביך אותי, איתי אף אחד לא דיבר על זה אבל חשוב לי שנדבר".

4. הסבירו להם את המנגנון של מעגל הגמול וכיצד פורנו משפיע על המוח.

5. לא נוח לדבר על פורנו - דברו על ערכים, כבוד, שוויון ביחסים - איך נראית מערכת יחסים בריאה, מה צריך בשביל חוויה מינית טובה.

6. שתפו בטעויות - ספרו מה קרה בתקופתכם, על הפעם שבה נשבר לכם הלב או מצאתם מגזין פורנו בבית. כדי שהילד ישתף אותכם בבלבול ובמבוכה שלו אז גם אתם צריכים לשתף בנסיון שלכם.

7. פין זה פין ופות זה פות - הימנעו מלתת שמות חיבה לאיברי המין. לא נתתם כאלה לאברים אחרים בגוף. המסר שעובר שמין זה משהו שלא מדברים עליו או צריך "לעקוף" אותו.

8. שנו את הנרטיב - לא רק סיפורים על הנסיכה הפסיבית והנזקקת שצריכה את הנסיך שיציל אותה.

והכי חשוב, תזכרו - זה לא משנה מה תגידו כל עוד תגידו משהו באופן עקבי, בלי דרמה ובלי להעביר מסר לילד שהוא לא מכיר את העולם ולא יכול לקבל החלטות.


צרו איתנו קשר

054-2268369
רח' ויצמן 14, תל אביב