בשנים האחרונות, האלכוהול הפך להיות מרכיב בלתי נפרד מתרבות הבילוי של בני נוער, לעיתים כבר מכיתה ו'. שתיית האלכוהול מתקיימת ברובה במקומות בהם לא קיימת נוכחות של הורים או מבוגרים.
ע"פ מחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה שפורסם בשנת 2016, חצי מהתיכוניסטים נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים בבילוי, אחד מכל חמישה מתלמידי חטיבות הביניים ואחד מכל 10 מתלמידי היסודי. רבע מהתלמידים בתיכון העידו שהם נוהגים להגיע למצבי שיכרות על בסיס קבוע.
הסיבות לשתיית האלכוהול הן לרוב לחץ חברתי וכדי "לדפוק את הראש". מבוגרים שותים כחלק מבילוי חברתי, אצל הילדים השתייה היא הבילוי. בעידן שבו בני נוער מרגישים שווים כמספר הלייקים שהם מקבלים ברשת, הצורך ביצירת תכנים כדי לקבל פידבק הופך למנגנון ממכר – וזה כולל סלפי כשהם שיכורים. לרשתות החברתיות יש המון כוח. במחקר מקיף שנערך באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נמצא, שנוכחות של צעירים, כתות ז'-יב', ברשתות החברתיות, מגבירה את הסיכון לעישון סיגריות פי 5, שתיית אלכוהול פי 3 ועישון מריחואנה פי 2.
מאיפה משיגים אלכוהול? ישנם פיצוציות שמוכרות, עוברי אורח אשר יקנו לקטינים תמורת עמלה, תעודות זהות מזוייפות ואתרי אינטרנט שמוכרים אלכוהול. הלקוח מזמין מאתרים אלה באמצעות הודעת ווטסאפ או סמס והשליח מגיע עם הסחורה. לאחרונה עצרו גבר בן 23 מרמת גן בחשד שהפעיל רשת בשם "אלכוהול אקספרס" בפייסבוק ומכר אלכוהול לקטינים. לטענתו, הוא החתים את בני הנוער על טופס הצהרה שהם מעל גיל 18.
בני נוער מחפשים ריגושים והם סקרנים, אבל חסרים לעיתים קרובות את שיקול הדעת. אפשר וחשוב לסמוך עליהם, אך עם עיניים פקוחות. הנוכחות והבקרה ההורית חשובה בגיל הזה לא פחות מבגילאים הצעירים. אחריות זה אומר להעביר מסרים ברורים. זכותכם כהורים להביע עמדה בכל נושא שתבחרו לרבות אלכוהול וסמים, החברים עימם הילד מסתובב, הלבוש ועוד.
לגבי מסיבות במועדונים, בני הנוער מכירים את הנהלים ויודעים שבתוך המועדון לא ימכרו להם אלכוהול. הפתרון? לשתות לפני. כפי שסיפר לי לאחרונה נהג הסעות: "שותים ומקיאים באוטובוס". נער בכיתה ט' סיפר שהם לא שותים בירות אלא מעדיפים וודקה ונכנסים למסיבה "שתויים ומחוקים". אלכוהול, כסם המסיר עקבות, מביא לא פעם לתמונות קשות של אלימות פיזית בתוך המועדונים. במקרים רבים, קטטות אלו מסתיימות בפציעות של המשתתפים בהן.
במסיבות פרטיות הנקראות ע"י הילדים "בית ריק" (הכוונה ל"ריק" מהורים) האלכוהול הוא חלק מהמסיבה. הילדים אוספים כסף והמארח, לרוב, אחראי על הרכישה. לעיתים קרובות ילדים מאבדים שליטה עד לאובדן הכרה, אלימות מינית והתנהגויות סיכוניות נוספות.
אז מה עושים לפני יציאה למסיבה:
בררו היכן מתקיימת המסיבה והקפידו להסיע את הילדים למסיבה וממנה.
בקשו שמות ומספרי טלפון של 2 חברים שאיתם הוא יבלה. הבטיחו לו שאתם תצרו עימם קשר רק במידה והוא לא יהיה זמין.
העבירו מסר ברור – "אתה לא שותה אלכוהול! אם בכל זאת תבחר לא להקשיב לי, בכל שעה שתזדקק לי תתקשר ואני אבוא לעזור לך". בסופו של דבר, ההחלטה אם לשתות או לו היא של הילד, אבל הבעת עמדה היא חשובה מאוד מכיוון שכאשר הגבול ברור, גם אם חוצים אותו, חוצים אותו במעט.
היו נוכחים – הסיעו אותם למסיבה וממנה. ה"תדלוק" – שתיית האלכוהול, מתחילה עוד בהסעה הציבורית ובכניסה למועדון. אם לא החזרתם מהמסיבה, הקפידו להיות ערים כשהם חוזרים מהבילוי.
סכמו על מבוגר תורן אשר מגיע לעשות בקרה במסיבה. הוא אינו נשאר ואינו הופך להיות חלק מהאירוע, אלא מגיע בזמנים קבועים לאורך הערב על מנת לוודא שהכל בסדר.
קבעו שעת חזרה – אל תסכימו להתעדכן בהודעות סמס בלילה בסגנון "אני ישנה אצל חברה", כי לפעמים החברים הם אלא שמסמסים כדי לטשטש את העובדה שקרה משהו. בכלל, הסכמים לא מפרים בהודעה אלא משוחחים על כך. בשיחת טלפון אתם יכולים לשמוע את הקול וקשה יותר לשקר לכם.
למחרת הבילוי התעניינו במה עבר על הילד.
זכרו, הילד צריך לצאת ולבלות בדיוק כמוכם. עם זאת, עצמאות באה עם אחריות.