מה אומרים המחקרים - ילדים ומסכים

הסקירה שלהלן מבוססת מחקרית ונכתבה ע"י ארגון Everyschool האמריקאי כחלק ממשימתו לחזק שילוב

בריא ומתוקף מחקרית של טכנולוגיה בחינוך. המחקרים בנושא הולכים ומצטברים וניתן לזהות דפוסים. הדפוסים האלה, כאשר מסתכלים עליהם כמכלול, מצביעים על צורך באיזון וזהירות כאשר מטמיעים שימוש בטכנולוגיה בכיתות. המגמות המתפתחות מראות ש:


· מורים מקדמים למידה טובה יותר מטכנולוגיה

· יש מעט מחקר והרבה עמדות מוטות בנושא טכנולוגיה בכיתות

· טכנולוגיה בחינוך לא הוכחה כמשפרת ביצועים, ציונים ובמקרים מסוימים קשורה לציונים נמוכים יותר.

· זמן מסך פוגע ביצירתיות

· תלמידים קולטים יותר, מתרכזים יותר ומקבלים ציונים גבוהים יותר כאשר הם קוראים חומר מודפס

· כתיבה ידנית מסייעת לזיכרון ולהעמקת הלמידה

· הגבלת שימוש היא משמעותית

· המחקרים מראים על הרבה דגלים אדומים בכל מה שקשור למשחקי אונליין

· התמכרות למסכים היא תופעה אמיתית

· יותר מדי זמן מסך קשור למספר עצום של בעיות נפשיות ופיזיות

· תלמידים צעירים יותר חשופים להשפעות השליליות של יותר מדי זמן מסך או חשיפה לתכנים לא מותאמים

· מסכים גורמים למחלות עיניים

· גישה לסמארטפונים במהלך שעות בית הספר מסיחה וקשורה להישגים נמוכים יותר

· שיעורים המבוססים על שימוש במסכים עלולים להיות בעיתיים

· תלמידים עם צרכים מיוחדים עשויים להרוויח באופן מיוחד מטכנולוגיה.


אם שימוש במסכים גובה מחיר, חשוב להשתמש בהם באופן סלקטיבי ורק כאשר הם באמת מביאים לתוצאה ייחודית, מפתחים מיומנות או תומכים בלמידה בצורה חיונית.


כדי להבין בצורה טובה יותר את הנקודות המתוארות לעיל, להלן פירוט עם הפניות למקורות הביבליוגרפיים


מורים מקדמים למידה טוב יותר מטכנולוגיה

למרות השינויים הרבים בעולם החינוך, למורים עדיין ההשפעה הגדולה ביותר על למידה. השימוש השכיח בטכנולוגיה בכיתה כגון למידה 1 על 1 באמצעות מחשבים ניידים, למידה באמצעות האינטרנט, משחקי מחשב וסימולציות מחשב מראים תוצאות פחות טובות (התפתחות אישית של פחות משנה במשך שנת לימודים)1,2,3. בהשוואה למפגש פנים אל פנים, מסכים מרוקנים את הגירוי מהמוח המתפתח של ילד. אנדראה שלישר, מנתח מערכות חינוך אומר: "ברוב המערכות המצוינות, טכנולוגיה כמעט ולא נמצאת בכיתות"5


יש מעט מחקר והרבה הטיות מחקריות בנושא התועלת של טכנולוגיה בכיתות

כאשר משווים בין מחקרים שנערכו ע"י חוקרים עצמאיים לבין כאלה שנערכו ע"י מפתחי אפליקציות, מפתחי האפליקציות לרוב דיווחו על תועלת אקדמית הגבוהה ב – 80% לשימוש בטכנולוגיה8. דו"ח של המרכז הלאומי למדיניות חינוכית, גוף מחקרי ניטרלי באוניברסיטת קולורדו, מצא שהאימוץ המהיר של טכנולוגיה פופולרית בחינוך מלאה ב"הנחות חינוכיות תמוהות... סנגור עצמי מוטה של חברות הטכנולוגיה, איום משמעותי על פרטיות התלמידים והיעדר מחקר תומך"9


שימוש בטכנולוגיה לא הוכח כמשפר ביצועים או ציוני מבחנים, אולם במקרים אחדים, נקשר לציונים נמוכים יותר

לשימוש במחשבים ניידים, טבלטים וקוראים אלקטרוניים יש השפעה שלילית על ציוני מבחנים. יש מצבים בהם תלמידים מקבלים ציון שלם נמוך יותר כאשר הם משתמשים בטכנולוגיה ברוב השיעורים שלהם. 3,10 גם אינטל מודה, "אין ניסויים רוחביים מייצגים אשר קושרים בין למידה באמצעות טכנולוגיה (eLearning) לתוצאות לימודיות טובות יותר"7 מחקרים מראים שעצם ההוצאה של המכשירים מהכיתה "שוות ערך לשיפור איכות המורה יותר מהסטייה הסטנדרטית" 11 תוכניות למידה מול מחשב 1 על 1 הן מהמתודות הכי פחות יעילות לשילוב טכנולוגיה.2 משנת 2000 עד 2012, יכולות הקריאה בקרב תלמידים אשר השתמשו באינטרנט בבית הספר ירדו12 ובאופן כללי, שילוב טכנולוגיה בכיתות לא הראתה שיפור בהישגי הקריאה, מתמטיקה ומדע.


זמן מסך בא על חשבון יצירתיות

יצירתיות מוגדרת כ"הפקה של משהו מקורי ושימושי," ודורשת "חשיבה מפוצלת (כדי ליצור הרבה רעיונות ייחודיים) ואז חשיבה מתכנסת (כדי לחבר את הרעיונות לפיתרון המיטבי)"14. כחברה היצירתיות שלנו נמצאת בנסיגה, והילדים הצעירים ביותר (גן חובה עד כיתה ו') חווים את הנסיגה המשמעותית ביותר. 14 בגלל המשיכה הטבעית למסכים והמגבלות של האפליקציות, תלמידים הופכים לשאננים ומאפשר לטכנולוגיה לקבוע את הפרמטרים, ובכך מכשילים את היכולות והסקרנות האישית שלהם.15 כבר לאחר שעת מסך אחת ביום, ילדים מראים רמות סקרנות נמוכות יותר.16 גם אפליקציות שמשווקות ככאלה אשר מעלות סקרנות לא באמת עושות את העבודה. 15 כדי לטפח יצירתיות – התכונה המנהיגותית מספר אחת כפי שזוהתה ע"י 1,500 מנכ"לים17 – עלינו לאפשר שעמום, לעודד משחקי תפקידים, להיות סובלניים לתשובות לא שגרתיות, לאפשר מרחבים ללא מגבלות מלאכותיות בו יוכלו תלמידים להביא לידי ביטוי את הרעיונות שלהם ולהפחית זמן מסך על מנת לאפשר לפעילויות יצירתיות למלא את הזמן הזה.14,18 באופן אידיאלי, מורים מתמקדים בתגמולים פנימיים (בניגוד לחיצוניים), דחיית סיפוקים, משימות פתוחות ולקיחת סיכונים אינטלקטואלית. 18


תלמידים זוכרים יותר, ממוקדים יותר ומקבלים ציונים גבוהים יותר כאשר הם קוראים חומרים מודפסים

הבנת הנקרא גבוהה יותר באופן משמעותי כאשר תלמידים קוראים דפוס ולא מקורא דיגיטלי. 19 הקריאה המודפסת מעמיקה יותר, מרוכזת יותר בעוד אלה שקוראים מקוראים דיגיטליים מבלים יותר זמן בסריקה של החומר, חיפוש אחר מילות מפתח וגלישה באינטרנט.20 בהשוואה לנייר, מסכים לא יכולים לייצר את חווית המישוש שאנשים צריכים כדי להתחבר עם חומרים כתובים בצורה מספקת. 21 תלמידים שקוראים ממסך מסתמכים יותר על "לזכור" מאשר "לדעת", בעוד תלמידים שקוראים מודפס לרוב "יודעים" את התשובה (מצביע על רמה עמוקה יותר של למידה).21 למרות שהרעיון של קישורים (hyperlinks) בקוראים אלקטרוניים נראה מושך, במציאות זה מסיח את הדעת, מפחית קשב ומקדם קריאה מקוטעת יותר.20 תלמידים אשר קוראים מהמסך יש להם סיכוי נמוך כמעט בחצי להפוך לקוראים מעל הממוצע, ויש להם סיכוי נמוך פי 3 להינות מקריאה.22


כתיבה מסייע לזיכרון וללמידה מעמיקה

מקלידים על המחשב הנייד הראו ביצועים נמוכים יותר מאלה שכתבו בכתב יד כאשר נדרשו להיזכר בתוכן ולהדגים את הבנת הרעיון. 23 כתיבה מפעילה אזורים אחרים במוח מאשר הקלדה. כתיבה משפרת את היכולת שלנו לעבד מידע. 24, 25 גם כאשר השימוש במכשיר מוגבל רק להקלדה, תהליך עיבוד המידע הוא שטחי יותר וזה מוביל ללמידה מועטה יותר. 23 כתיבה מאפשרת עיבוד חומר באופן מעמיק יותר ופעולת הכתיבה "מערבת את החלק החושב במוח."26


יש חשיבות להגבלת זמן

למרות ההבטחות של חברות הטכנולוגיה שזמן מסך לצרכים חינוכיים " לא נחשב" כמו זמן מסך לצרכי פנאי, זמן מסך בפני עצמו – עצם הפעולה של ישיבה מבודדת מול המסך – יש לה השפעה מזיקה. מספר מחקרים הראו שינויים מבניים ופונקציונליים במוח כתוצאה מזמן מסך. השינויים כוללים ניוון חלקים במוח, ירידה בעובי קליפת המוח ופגיעה באונה הקדמית.27 שינויים משמעותיים במוח מתרחשים לאורך כל תהליך ההתבגרות, בייחוד בשלב הילדות וההתבגרות.28 במהלך תקופת ההתפתחות החיונית הזאת המוח גוזם במהירות מיומנויות שאנחנו לא עושים בהם שימוש ומחזק כאלה שאנחנו כן משתמשים בהם. 28 אומרים לנו לעיתים קרובות לאזן בין זמן מסך לפעילות גופנית, אבל הזמן שאותו מבלים מול מסך, בלי קשר לפעילות גופנית, משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית. 29. ההמלצה של לא יותר משעתיים שימוש בטכנולוגיה ליום לילדים נתמכת מחקרית.29


גמיפיקציה מלאה בדגלים אדומים מתוקפים מחקרית

המחקר בנוגע למשחקים חינוכיים, אשר לרוב כולל משחקים המבוססים על צבירת נקודות, מראה תוצאות מעורבות.30 חלק מהמחקרים מראים השפעה חיובית,31 בעוד אחרים מראים שהערך הלימודי הוא שטחי וקצר טווח.32,33. מחקרים אחרים מראים שבהשוואה לקבוצת ביקורת, תלמידים אשר עושים שימוש במשחקי למידה מראים פחות מוטיבציה, שביעות רצון, העצמה וציונים נמוכים יותר במבחנים. 34. בכל מקרה, סך כל היתרונות החינוכיים של משחקים אינם חד משמעיים. 30,35. בנוסף מכיוון שכל משחק חינוכי הוא שונה, ובהיעדר מחקר, לא תמיד המורים יודעים מאיזה משחקים להימנע. 30 ניתן לאמר שמשחקים חינוכיים לרוב מבודדים את התלמידים מאינטראקציה פנים אל פנים ודומים ולרוב אינם שונים ממשחקי הפנאי שהם משחקים בהם, אשר פותחו כדי לפתות אותנו באמצעות "טכניקות חטיפה" ו"לולאות כפייתיות,"36 המובילים להתמכרות וגירוי יתר.


התמכרות למסכים היא אמיתית

מסכים הם מרגשים ומושכים, ומקשים על יצירת תחביבים בריאים יותר. 37 יצירת מעורבות לרוב מצוטטת כסיבה העיקרית לבחירה בטכנולוגיה בכיתה. אולם, הרעיון הזה קיבל ביקורות, מכיוון שכדי לגרום לילדים להיות מעורבים יש צורך בסביבה המייצרת כל הזמן חדשנות ובלתי אפשרי לעמוד בזה.38 התנהגויות שחוזרות על עצמן (להוציא את המכשיר בזמן שעמום, להיות עם המכשיר במקום לדבר עם חבר) עלולים להפוך להרגלים אשר יקשו על התלמידים לכבות את המסך ככל שיתבגרו.39


יותר מדי זמן מסך הוביל לבעיות פיזיות ונפשיות

ההשפעה של זמן מסך על הרווחה הנפשית מבוססת. ככל שילדים ומתבגרים מבלים יותר זמן מול המסך, כך נפגעת הרווחה הנפשית שלהם.16 מתבגרים אשר מבלים יותר זמן בפעילויות מחוץ למסך (ספורט, חברים, קריאה) מדווחים על פחות סימפטומים דיכאוניים. 40 "כל הפעילויות מאחורי המסך מקושרות לירידה באושר וכל הפעילויות מחוץ למסך מקשורות לעלייה באושר".41

בנוגע לשימוש בטכנולוגיה, הרשימה של בעיות נפשיות היא ארוכה (ולא רק בקרב משתמשי יתר). הרבה מההשפעות המזיקות מופיעות גם לאחר שעה או שעתיים של שימוש יומי16,41,29. הן כוללות:

הפרעות בשינה42

דיכאון41,16

חרדה16

בעיות חברתיות15

קושי ביצירת קשרים חברתיים16

ירידה בסקרנות16

קושי לשמור על רוגע16

עלייה בווכחנות16

ירידה ביכולת להשלים משימות16

ירידה באמפתיה43

ירידה בטווח הקשב16

קושי לווסת רגשות16

השמנה15,44


פגיעה במוטוריקה העדינה44

חלק מההשפעות האלה הן כתוצאה מהמסכים עצמם, אולם רבים מהם הם תוצאה של התחליף שלו מהווה המסך הכולל אינטראקציה עם מבוגרים אחראים וקשרים פנים אל פנים עם חברים.15,41

ילדים רגישים יותר להשפעות השלילייות של מסכים

למידה התנסותית, בה תלמידים פעילים ביצירה ומשחק, הכרחית להתפתחות בריאה בקרב ילדים בגילאי גן.15 למרות העמדה לפי ילדים "ישארו מאחור" אם לא יחשפו למכשירים דיגיטליים מגיל צעיר, אין מחקר שתומך בכך.15 מצד שני, משחק קשור במיומנויות פיתרון בעיות ויצירתיות.15 מחקרים מראים שסרטים בקצב מהיר, בייחוד בקרב ילדים קטנים, קשורה בירידה ביכולות ביצועיות ודחיית סיפוקים.45 יותר מכל דבר אחר, מכשירים בכיתה גוזלים מהזמן של כל פעילות שידועה בתורמת לבריאות והתפתחות של ילדים.47

לסיכום, "גיזום עצבי בריא של המוח המתפתח תלוי בקשרים קרובים ואישיים עם מבוגרים אחראים והתנסויות מעשיות בעולם האמיתי."47


מסכים גורמים לבעיות ראייה

מסכים גורמים למאמץ של העיניים, כאבי ראש וראייה מטושטשת. זה יכול להתיש את המשאבים הרגשיים והפיזיים שלנו ולהפוך את השליפה מהזיכרון למורכבת יותר.21 ההשפעה של זה עלולה לרוקן את המשאבים הרגשיים והפיזיים שלנו ולהקשות על שליפת מידע מהזיכרון.21 מספר המקרים של קוצר ראייה נחשב כבר למגפה, עם עלייה תלולה החל מ – 2007 שנת הצגת הסמארטפון.48 המשמעות של קוצר ראייה היא לא רק משקפיים – זה גם מעלה את הסיכון לבעיות עיניים כמו דמעת, גלאוקומה וקטרקט.48 כאשר עושים שימוש בטבלטים בכיתות בצירוף תאורת פלורסנטים ההשפעה גדלה פי 10. 48. שימוש במחשב 7 שעות ומעלה בשבוע משלש את הסיכון לקוצר ראייה.49 שימוש ממושך בטבלטים מעלה את ההשפעות השליליות, ואחד מהמשתנים החיוביים ביותר – חשיפה לאור יום – לא מקבל עדיפות במהלך היום. פעילות בחוץ במהלך יום הלימודים תורמת לירידה מורגשת בסיכון לקוצר ראייה.50


גישה לסמארטפונים במהלך שעות הלימודים מסיחה את הדעת ויש לך קשר לירידת ציונים

הרשאת סמארטפונים בכיתות עשויה להוביל לירידת קשב וקליטת חומר. תלמידים אשר נכנסים לכיתה עם סמארטפונים הביצועים שלהם משמעותית נמוכים יותר וכך גם הציונים בהשוואה לתלמידים ללא סמאטרפון בכיתה.51 חלוקת קשב, אפילו להסחות קלות, משפיעה על זכירת החומר לטווח רחוק.51 גישה לסמארטפונים מעלה את הסבירות לצורך בחלוקת קשב, והמחקר מראה בבירור את ההשפעות השליליות שיש לריבוי משימות (מולטיטסקינג) על ביצועים.52,53 איסור על סמאטרפונים בבתי הספר מעלה משמעותית את הישגי התלמידים, אפילו יותר בקרב תלמידים חלשים, וכך גם מסייע בצורה פושטה להפחית אי שוויון בחינוך.54


שיעורי בית המבוססים על שימוש במסכים עלולה להיות בעייתית

כמות הנתונים הקיימת שתומכת בהשפעות השליליות שיש ליותר מדי פעילות פנאי מאחורי מסך היא עצומה. למרות זאת, להורים קשה להגביל זמן מסך בבית כאשר לילדים ניתנים שיעורי בית הדורשים שימוש בטכנולוגיה.9 כמות ההסחות במכשירים היא מדהימה.55 רוב התלמידים מדווחים על רמת מוסחות גבוהה וזמן מועט שבו הם באמת משקיעים בשיעורי הבית. רק 3% מהזמן שבו בני נוער מבלים עם המכשיר מוקדש כדי באמת ליצור תוכן, ורוב הזמן הוא צריכה פסיבית של תכנים.55 הסרת מה שנראה כמו המסיח המרכזי – מכשירים דיגיטליים – יאפשר לתלמידים להתרכז באופן מלא (אחד מהמנבאים החזקים ביותר להצלחה עתידית) ולהבין בצורה מעמיקה יותר רעיונות חדשים.56 מורים יכולים לסייע להורים להפחית זמן מסך בכך שיתנו שיעורים הדורשים שימוש במסכים רק כאשר אין ברירה אחרת.


תלמידים עם צרכים מיוחדים עשויים להרוויח באופן מיוחד מטכנולוגיה

כמו שאין שני ילדים דומים, אין שני ילדים עם צרכים מיוחדים אשר מגיבים בדיוק באותו אופן לאותה צורת התערבות. המורכבות של המצב של ילד מיוחד לא מאפשר לצאת בהצהרות כלליות על השימוש בטכנולוגיה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים מאחר ויש מקרים רבים שבהם הטכנולוגיה יכולה באמת לסייע להם. יש גם סיבה טובה להמשיך ולחפש פתרונות שאינם טכנולוגיים, אולם יש מצבים שבהם טכנולוגיה פותחת עולמות עבור הילד אשר בצורה לא היתה לו גישה אליהם .57,58. מחקרים מראים שצריך לעשות שימוש זהיר בטכנולוגיה מסייעת ולא להפוך אותה לתחליף לשיעורים עם מורה.59 בסך הכל, "אנשים רואים בטכנולוגיה מסייע כלי אשר יכול להוביל תלמיד עם מגבלות להצלחה, בעוד אחרים מאמינים שטכנולוגיה מסייעת הופכת אותם לתלויים ותלמידים עם מגבלות לא יצליחו לבצע את המשימות בכוחות עצמם."57,60 בהכללה, טכנולוגיה עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים עשויה לעיתים קרובות לעשות שינוי, אך לא תמיד.61 בתי הספר מאמינים שכל תלמיד עם צרכים מיוחדים צריך לקבל הערכה אישית בהתחשב במורים והמומחים אשר זמינים וטווח התוכנית החינוכית האישית שלו.


נסקר ונכתב ע"י איימי טייסון ובלית' ווינסלו Written and compiled by Amy Tyson and Blythe Winslow


תורגם מאנגלית לעברית ע"י רן בראון


ביבליוגרפיה

1. Hattie, J. (2009) Visible Learning A Synthesis of Over 800 Meta-Analyses Relating to Achievement.New York, NY: Routledge

2. Visible Learning. (n.d.) Retrieved from https://reader.mediawiremobile.com/Corwin/issues/204141/viewer?page=5

3. Mourshed, M., Krawitz, M., & Dorn, E. (2017) How to improve student educational outcomes: Newinsights from data analytics. Retrieved from https://www.mckinsey.com/~/media/mckinsey/industries/social%20sector/our%20insights/how%20to%20improve%20student%20educational%20outcomes/how-to-improve-student-educational-outcomes-new-insights-from-data-analytics.ashx

4. Ruder, D. (2019, June 19). Screen time and the brain. Harvard Medical School. Retrieved from https://hms.harvard.edu/news/screen-time-brain

5. Ripley, A. (2010). Brilliance in a box. Slate. Retrieved from https://slate.com/news-and-politics/2010/10/what-do-the-best-classrooms-in-the-world-look-like.html

6. Miles, M. (2018, February 6) Tech companies are buying their own education research. That’s a problem. Education Week. Retrieved from https://www.edweek.org/ew/articles/2018/02/07/techcompanies-are-buying-their-own-education.html

7. Gabriel, T., & Richtel, M. (2011, October 8). Inflating the software report card. The New York Times.Retrieved from https://www.nytimes.com/2011/10/09/technology/a-classroom-software-boom-butmixed-results-despite-the-hype.html

8. Barshay, J. (2019, March 18). The dark side of education research: Widespread bias. The Hechinger Report. Retrieved from https://hechingerreport.org/the-dark-side-of-education-researchwidespread-bias/

9. Morris, B. & Hobbs, T. (2019, September 3). Schools pushed for tech in every classroom. Now Parents are pushing back. The Wall Street Journal. Retrieved from https://www.wsj.com/articles/in-aschool-district-where-technology-rules-grades-fall-parents-ask-why-11567523719

10. Barshay, J. (2019, June 10). Research shows lower test scores for fourth graders who use tablets in schools. The Hechinger Report. Retrieved from https://hechingerreport.org/research-shows-lowertest-scores-for-fourth-graders-who-use-tablets-in-schools/

11. Carter, S., Greenberg, K., & Walker, M. (2016, May 1). The impact of computer usage on academic performance: Evidence from a randomized trial at the United States Military Academy. Retrieved from http://seii.mit.edu/research/study/the-impact-of-computer-usage-on-academic-performance-evidencefrom-a-randomized-trial-at-the-united-states-military-academy/

12. OECD (2015). Students, Computers and Learning: Making the Connection. PISA, OECD Publishing,Paris, https://doi.org/10.1787/9789264239555-en

13. Wilson, E. (2019, April 24). Ed-Tech utopia is over. Education Next. Retrieved from https://www.educationnext.org/ed-tech-utopia-is-over-personalized-learning/

14. Bronson, P., & Merryman, A. (2010, July 10). The creativity crisis. Newsweek. Retrieved from https://www.newsweek.com/creativity-crisis-74665

15. Linn, S., Almon, J., & Levin, D. (2012, October 1). Facing the screen dilemma: Young children,technology and early education. Retrieved from https://commercialfreechildhood.org/sites/default/files/facingthescreendilemma.pdf

16. Twenge, J. M., & Campbell, W. K. (2018, October 18). Associations between screen time and lowerpsychological well-being among children and adolescents: Evidence from a population-based study. Preventive Medicine Reports, 12, 271-283. doi: 10.1016/j.pmedr.2018.10.003 www.everyschool.org

17. Batey, M. (2011, February 7). Is creativity the number 1 skill for the 21st century? Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/working-creativity/201102/is-creativity-thenumber-1-skill-the-21st-century

18. Britannica Editors. (2010, October 18). The decline of creativity in the United States: 5 questions for educational psychologist Kyung Hee Kim. Retrieved from http://blogs.britannica.com/2010/10/thedecline-of-creativity-in-the-united-states-5-questions-for-educational-psychologist-kyung-hee-kim

19. Mangen, A., Walgermo, B., & Bronnick, K. (2013, January 5). Reading Linear Texts on Paper Versus Computer Screen: Effects on Reading Comprehension. International Journal of Educational Research, 58, 61-68. Retrieved from https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0883035512001127?via%3Dihub

20. Liu, Z. (2005). Reading behavior in the digital environment. Journal o Documentation, 61(6),

21. 700-712. doi: 10.1108/00220410510632040

22. 21Jabr, F. (2013). The reading brain in the digital age: The science of paper versus screens. Scientific

23. American. Retrieved from https://www.scientificamerican.com/article/reading-paper-screens/

24. 22 Abrams, D. (2013). As kids’ on-screen reading overtakes print, outcome is worrisome. Retrieved

25. from https://publishingperspectives.com/2013/05/as-kids-on-screen-reading-overtakes-print-outcomeis-worrisome/

26. 23 Mueller, P. A., & Oppenheimer, D. M. (2014, April 23). The pen is mightier than the

27. keyboard. Psychological Science, 25(6), 1159-1168. doi: 10.1177/0956797614524581

28. 24 Bach, D. (2014, December 23). UW Prof: Handwriting engages the mind. Retrieved from https://

29. www.washington.edu/news/blog/uw-prof-handwriting-engages-the-mind/

30. 25 Berninger, V. W., Abbott, R. D., Jones, J., Wolf, B. J., Gould, L., Anderson-Youngstrom, M.,

31. Shimada, S., & Apel, K. (2006) Early development of language by hand: Composing, reading,

32. listening, and speaking connections; Three letter-writing modes; and fast mapping in

33. spelling. Developmental Neuropsychology, 29(1), 61-92. doi:10.1207/s15326942dn2901_5

34. 26 Bach, D. (2014, December 23). UW Prof: Handwriting engages the mind. Retrieved from https://

35. www.washington.edu/news/blog/uw-prof-handwriting-engages-the-mind/

36. 27 Dunckley, V. (2014, February 27). Gray matters: Too much screen time damages the brain.

37. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/mental-wealth/201402/

38. gray-matters-too-much-screen-time-damages-the-brain

39. 28 Waterman, M. (2018, April 2). Digital tech & kids- Neuroplasticity may be the least of our worries.

40. Hackernoon. Retrieved from https://hackernoon.com/digital-tech-kids-neuroplasticity-may-be-theleast-of-our-worries-945f734e43d5

41. 29 Page, A., Cooper, A., Griew, P., & Jago, R. (2010, October 11). Children’s screen viewing is related

42. to psychological difficulties irrespective of physical activity. Pediatrics, 126(5), e1011-1017. doi:

43. 10.1542/peds.2010-1154

44. 30 Dichev, C. & Dicheva, D. (2017, February 20). Gamifying education: what is known, what is

45. believed and what remains uncertain: a critical review. Technology in Higher Education. https://

46. doi.org/10.1186/s41239-017-0042-5

47. 31 Dominguez, A., Saenz-de-Navarrete, J., de-Marcos, L., Fernandez-Sanz, L., Pages, C., MartinezHarraiz, J. (2013). Gamifying learning experiences: Practical implications and outcomes. Computers

48. & Education, 63, 380-392. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2012.12.020

49. www.everyschool.org

50. 32 Snow, E., Allen, L., Jackson, G., & McNamara, D. (2015). Spendency: students’ propensity to use

51. system currency. International Journal of Artificial Intelligence in Education, 25(3), 407-427. doi:

52. 10.1007/s40593-015-0044-1

53. 33 Toda, A., Valle, P., & Isotani, S. (2018). The dark side of gamification: An overview of negative

54. effects of gamification in education. Higher Education for All. From Challenges to Novel TechnologyEnhanced Solutions. Retrieved from https://www.researchgate.net/publication/

55. 326876949_The_Dark_Side_of_Gamification_An_Overview_of_Negative_Effects_of_Gamification_in_E

56. ducation

57. 34 Hanus, M. & Fox, J. (2015). Assessing the effects of gamification in the classroom: A longitudinal

58. study on intrinsic motivation, social comparison, satisfaction, effort, and academic performance.

59. Computers & Education, 80, 152-161. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2014.08.019

60. 35 Broer, J. (2014). Gamification and the trough of disillusionment. Mensch & Computer

61. Workshopband. doi: 10.1524/9783110344509.389

62. 36 Brooks, D. (2017, November 20). How Evil is Tech? The New York Times. Retrieved from https://

63. www.nytimes.com/by/david-brooks

64. 37 Lieber, C. (2018, August 8). Tech companies use “persuasive design” to get us hooked.

65. Psychologists say it’s unethical. Vox. Retrieved from https://www.vox.com/2018/8/8/17664580/

66. persuasive-technology-psychology

67. 38 Richtel, M. (2011, September 3). Technology in schools faces questions on value. New York Times.

68. Retrieved from https://www.nytimes.com/2011/09/04/technology/technology-in-schools-facesquestions-on-value.html

69. 39 Carr, Nicholas. (2011). The Shallows. New York, NY: W.W. Norton & Company, Inc.

70. 40 Twenge, J. M., Joiner, T. E., Rogers, M. L., & Martin, G. N. (2018). Increases in depressive

71. symptoms, suicide-related outcomes, and suicide rates among U.S. adolescents after 2010 and links

72. to increased new media screen time. Clinical Psychological Science, 6(1), 3-17. doi:

73. 10.1177/2167702617723376

74. 41 Twenge, J. M. (2017, September). Have smartphones destroyed a generation? The Atlantic.

75. Retrieved from https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2017/09/has-the-smartphonedestroyed-a-generation/534198/

76. 42 Hysing, M., Pallesen, S., Stormark, K., Jakobsen, R., Lundervold, A., & Sivertsen, B. (2014,

77. December 2). Sleep and use of electronic devices in adolescence: results from a large populationbased study. BMJ Open(5)1. http://dx.doi.org/10.1136/bmjopen-2014-006748

78. 43 Empathy: College students don’t have as much as they used to. (2010, May 27). Retrieved from

79. https://news.umich.edu/empathy-college-students-don-t-have-as-much-as-they-used-to/

80. 44 Holland, K. (2018, March 7). Too much technology: Children growing up with weak hands, fingers.

81. Healthline. Retrieved from https://www.healthline.com/health-news/too-much-technology-childrenwith-weak-hands

82. 45 Lillard, A. & Peterson, J. (2011, May 31). The immediate impact of different types of television on

83. young children’s executive function. Pediatrics(128)4, 644-649. doi:10.1542/peds.2010-1919

84. 46 Webster, E., Martin, C., & Staiano, A. (2018). Fundamental motor skills, screen-time, and physical

85. activity in preschoolers. Journal of Sport and Health Science, 8, 114-121. https://doi.org/10.1016/

86. j.jshs.2018.11.006

87. www.everyschool.org

88. 47Alliance for Childhood. (2004) Tech tonic: Towards a new literacy of technology [PDF file]. College

89. Park, MD: Alliance for Childhood. Retrieved from http://drupal6.allianceforchildhood.org/sites/

90. allianceforchildhood.org/files/file/pdf/projects/computers/pdf_files/tech_tonic.pdf

91. 48 Michaud, L. (2019, February 13) Too much screen time linked to an epidemic of myopia among

92. young people. Medical Xpress. Retrieved from https://medicalxpress.com/news/2019-02-screenlinked-epidemic-myopia-young.html

93. 49 CBS News. (2017, December 27). Too much screen time may be damaging children’s eyesight.

94. Retrieved from https://www.cbsnews.com/news/digital-devices-screen-time-damaging-childrens-eyesvision/

95. 50 Welch, A. (2015, September 15). Kids who get more sunlight less likely to need glasses. CBS

96. News. Retrieved from https://www.cbsnews.com/news/kids-exposed-to-more-sunlight-less-likely-toneed-glasses/

97. 51 Glass, A. & Kang, M. (2019) Dividing attention in the classroom reduces exam performance.

98. Education Psychology, 39(3), 395-408. https://doi.org/10.1080/01443410.2018.1489046

99. 52 Ophir, E., Nass, C., & Wagner, A. D. (2009, July 20). Cognitive control in media multitaskers.

100. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 106(37),

101. 15583-15587. doi: 10.1073/pnas.0903620106

102. 53 Bates, S. (2018, October 25). Heavy multitaskers have reduced memory. Stanford News. Retrieved

103. from https://news.stanford.edu/2018/10/25/decade-data-reveals-heavy-multitaskers-reducedmemory-psychologist-says/

104. 54 Beland, L. & Murphy, R. (2015). Ill Communication: Technology, distraction, & student

105. performance. Retrieved from https://cep.lse.ac.uk/pubs/download/dp1350.pdf

106. 55 Rideout, V. (2015, November 3). The common sense census: Media use by tweens and teens.

107. Retrieved from https://www.commonsensemedia.org/sites/default/files/uploads/research/

108. census_researchreport.pdf

109. 56 Schwartz, K. (2013, December 5). Age of distraction: Why its crucial for students to learn to focus.

110. KQED News. Retrieved from https://www.kqed.org/mindshift/32826/age-of-distraction-why-its-crucialfor-students-to-learn-to-focus

111. 57 Edyburn, D. (2006) Assistive technology and mild disabilities. Special Education Technology

112. Practice, 8(4), 18-28. Retrieved from http://www.sbcselpa.org/sites/default/files/2018-08/Edyburn-ATMildDisabilities.pdf

113. 58 Stauter, D., Prehn, J., Peters, M., Jeffries, L., Sylvester, L., Wang, H., & Dionne, C. (2019). Assistive

114. technology for literacy in students with physical disabilities: A systematic review. Journal of Special

115. Education Technology. https://doi.org/10.1177/0162643419868259

116. 59 Chebli, S., Lanovaz, M., & Dufour, M. (2019) Comparison of tablet-delivered and instructordelivered teaching on receptive identification in children with autism spectrum disorders. Journal of

117. Special Education, 34(1), 55-67. https://doi.org/10.1177/0162643418781300

118. 60 Ahmed, A. (2018). Perceptions of using assistive technology for students with disabilities in the

119. classroom. International Journal of Special Education, 33(1), 129-139. Retrieved from https://

120. files.eric.ed.gov/fulltext/EJ1184079.pdf

121. 61 Maor, D., Currie, J., & Drewry, R. (2010). The effectiveness of assistive technologies for children

122. with special needs: a review of research-based studies. European Journal of Special Needs Education,

123. 26(3), 283-298. https://doi.org/10.1080/08856257.2011.593821


צרו איתנו קשר

054-2268369
רח' ויצמן 14, תל אביב