טור זה פורסם גם ב - Ynet. לקישור לאתר לחץ כאן
לאחרונה יצרה עימי קשר מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ וסיפרה שילדים בכיתה ב' החליפו ביניהם באפליקציית הווטסאפ סרטוני אונס. לצערי, הדבר לא הפתיע אותי. 2 מכל 3 ילדים בכיתה ג' נחשפו לתכנים פורנוגרפיים קשים. הפעם הראשונה, לרוב הייתה בניגוד
לרצונם. 9 מכל 10 מתבגרים צופים בתכנים פורנוגרפיים על בסיס יומיומי, לעיתים כמה שעות ביום וממכרים את המוח שלהם לדימויים של מין אלים, לא מציאותי, בו הגבר הוא השולט והאישה מוחפצת, מנוצלת ומושפלת. תעשיית הפורנו פונה אל הילדים באמצעות משחקי רשת, פרסומות, חלונות קופצים ועוד. הם עושים זאת מאותה סיבה שחברות הטבק פנו לבני נוער לפני שנים. אם הם מצליחים לייצר אצל הילד תלות מגיל צעיר, יש להם פוטנציאל ללקוח לכל החיים.
הפורנו פועל על המוח כסם. במוח קיים מעגל הגמול. כאשר עושים משהו שנהנים ממנו כמו ספורט, מין, אכילה ועוד, המוח מפריש לתוך מעגל הגמול כימיקלים, כדוגמת דופמין, שגורמים להנאה. ההנאה גורמת לנו לחזור על הפעולה. אולם, אותם כימיקלים משתחררים גם כאשר עושים דברים פחות טובים כמו סמים או צפייה בפורנו. במצבים אלה, בהם הגירוי הוא מלאכותי, הכימיקלים האלה משתחררים ברמות לא נורמליות, מציפים את מעגל הגמול ומעצבים את המוח מחדש. התחושות אשר ייוצרו הן הרבה יותר אינטנסיביות מהתגובה אשר תיווצר מכל פעילות טבעית כמו ספורט או בילוי עם חברים. עם הזמן, המוח מתרגל לרמות הגבוהות של הכימיקלים וחושק בעוד סרטונים, סנסציוניים יותר מאשר היו בהתחלה, רק בשביל להרגיש את התחושה הנורמלית. דיי מהר מתחילים להעדיף את ההתמכרות על פני דברים שאהבנו לעשות קודם.
מתבגרים הצופים בפורנו מדווחים על תחושות דיכאון וריקנות. עם הזמן הם מאבדים את הרגישות לסוגים של פורנו, וכמו מכורים לסמים, מחפשים תכנים יותר ויותר קשים. הם מפתחים ציפיות לא ראליות מבני ובנות זוג לגבי מראה, אופן גילויי החיבה, מיניות וביצועים עד להעדפה של המסך על פני מערכת יחסים אמיתית או דרישות תוקפניות מבני ובנות הזוג.
אז מה עושים?
מניעה
תשומת לב – כשומרי הסף בבית, שימו לב מה נכנס אליכם הביתה. 80% מהחשיפה הלא רצויה לפורנוגרפיה מתרחשת בתוך הבית.
עזרו להגן – התקינו סננים על כל המכשירים עימם אפשר לגלוש באינטרנט.
הגדירו גבולות – הגדרת גבולות לשימוש בטכנולוגיה בבית תפחית את החשיפה לחומרים לא רצויים. ביחד עם המשפחה, הגדירו קוים מנחים בנושא צריכת אינטרנט, שעות שימוש ואזורי שימוש בבית. על הכללים לכלול את כל חברי המשפחה ובכך להעביר מסר שבטיחות באינטרנט חשובה בכל גיל. מס' נקודות להתייחסות בהגדרת הכללים:
גלישה באינטרנט היא כאשר יש מטרה מסוימת. הסיכוי לצפייה בפורנו עולה כאשר גולשים משעמום.
הגבלת שעות הגלישה ל – 10-22. שיטוט חסר מטרה עולה בשעות הלילה.
צמצום מסכים בחדרי הילדים. בכך שהמחשבים נמצאים באזורים משותפים כמו הסלון/מטבח, מה שרואים על המסך הופך לנחלת הכלל ומפחית את הסיכוי לשוטט באתרי פורנו.
חשיפה לפורנו יכולה להתרחש דרך כל מכשיר עם חיבור לאינטרנט: טלפונים, מחשבים ניידים, טבלטים, אייפוד וקונסולות משחקים.
היו דוגמא – שימו לב להתנהגויות אשר עלולות להיות מנוגדות למסר שאותו אתם רוצים להעביר כגון צפייה בסרטים עם תכנים מיניים, האזנה לשירים עם רמיזות מיניות, שימוש בשפה מינית ועוד. ילדים עושים את מה שאנחנו עושים ולא את מה שאנחנו אומרים.
איך משוחחים:
הכינו את עצמכם – הכירו את ההסבר המדעי מאחורי ההתמכרות לפורנו.
במקום ובזמן הנכון – זה יכול להיות בזמן נסיעה עם הילד באוטו, לפני השינה או בישיבה בסלון.
עשו זאת אחד על אחד – קיימו שיחה נפרדת ומותאמת עם כל ילד. לדוגמא: בשיחה עם ילד בן 7 אולי תעדיפו לדבר על נושאים קשורים ולא ישירות על פורנו על מנת לבנות תשתית לשיחות עתידיות. נושאים רלוונטיים יכולים להיות אזורים פרטיים שבהם לא נוגעים, מתי זה בסדר להוריד בגדים בפני אחרים, איך יודעים אם ילד אחר רוצה לשחק איתי וכו'.
הגדירו לילד מהי פורנוגרפיה – "תמונות של אנשים בלי בגדים שגורמים לנו להרגיש חוסר נוחות, מבוכה או בחילה (ילדים הרבה פעמים מגדירים פורנו כ"דוחה") אבל לפעמים זה גם גורם לנו להתרגש וזה קצת מבלבל"
ציידו אותם בתוכנית פעולה:
"כאשר אתה נחשף לפורנו את מכבה את המכשיר/סוגר את האתר"
עודדו לשתף – "פורנו זה לא משהו ששומרים בסוד. כשאתה לא בטוח אם משהו הוא פורנו, תמיד תבוא ותשתף אותי". כאשר הילד משתף, חזקו אותו על כך.
זאת לא שיחה חד פעמית – הילדים חשופים לתכנים מיניים רוב הזמן ולכן מומלץ שהשיחה הזאת תתקיים כעניין שבשגרה.
תמכו בערכים משפחתיים – חשבו איך אנחנו מחנכים את הילדים על הנזק של סיגריות. אנחנו מדברים על הערכים המשפחתיים האישיים שלנו תוך שילוב מידע על הנזק של סיגריות כמו ריקבון שיניים, סרטן ריאות ולעיתים מוות.
שימו את המבוכה על השולחן – זה בסדר להגיד לילד "איתי לא דיברו על זה, אני נבוך ואני עדיין רוצה שנקיים שיחה..". גם הילד יהיה נבוך כי מעולם לא דיברו איתו על זה עד עכשיו. היו סבלניים. רוב הסיכויים שהוא מקשיב למה שיש לכם להגיד. עם הזמן המבוכה תיעלם.
שתפו בטעויות שלכם – ספרו על הפעם שבה מצאתם מגזין פורנו בבית או על הפעם שנשבר לכם הלב. כדי שהילד ישתף אתכם בבלבול ובמבוכה שלו גם אתם צריכים לשתף בניסיון שלכם.
קראו לילד בשמו – הימנעו מלתת שמות חיבה לאברי מין. לא נתתם כאלה לאברים אחרים בגוף. המסר שעובר הוא שמין זה משהו שלא מדברים עליו וצריך "לעקוף" אותו.
וזכרו שכל שיחה אשר תצליחו לקיים עם הילד עדיפה על פני היעדר מוחלט של שיח על הנושא.