לא מזמן, נדהמנו לשמוע בתקשורת על נער בן 14 מיהוד שקפץ מגג ביתו של חבר. הנער ועוד קבוצת חברים צפו במשחק כדורגל, שתו משקאות אלכוהוליים והתערבו עימו על 100 שקלים שהוא יקפוץ מהקומה שנייה. הנער אכן קפץ וניצל בנס. כתוצאה מהנפילה הוא שבר יד, רגל וחוליה בגב. האירוניה שבדבר הוא, שהורים רבים משתמשים במשפט "ואם כולם יגידו לך לקפוץ מהגג אז תקפוץ?", על מנת להסביר את חוסר ההיגיון הקיים בלחץ קבוצתי.
לחץ חברתי מהווה תופעה המשותפת לכלל בני הנוער בשל הצורך בהתרחקות ונפרדות מההורים והצורך בקבוצת שייכות חליפית. מותגים כגון, כובע "נייק", מכנס "בילבונג" ונעלי "וונס", חזרה בשעות מאוחרות, שתייה של משקאות אלכוהוליים, עישון נרגילה בגינה או התנסות בסמים הנם דוגמאות להתנהגויות המהוות ביטוי לצורך של מתבגרים לחוות עצמם כשייכים. מתברר שלחץ חברתי הינה חוויה שכל אחד נאלץ להתמודד עימה בשלב כלשהו בחייו. בד"כ בגיל הנעורים, הלחץ החברתי בא לידי ביטוי בעוצמה הרבה ביותר.
גיל הנעורים מהווה שלב שבו מתבגרים מנסים לייצר לעצמם זהות אישית, אך באופן פרדוקסלי הם עושים זאת באמצעות שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים וחוקים ה"מקובלים" בקבוצה. לכן, הם מושפעים בקלות יחסית ומהווים מטרה נוחה ללחץ חברתי. חשוב לזכור שהצורך לחוות שייכות בקרב מתבגרים אינו בעייתי כל עוד המחיר אינו יקר. עם זאת, לעיתים קרובות משמעותו של לחץ חברתי היא להיות מושפע או "להידחף" על ידי חברים לעשות מעשה שהם היו מעדיפים לא לעשות או שעלול לסכן אותם, כגון קפיצה ממרפסת.
כחלק מתהליך הנפרדות והצורך ביצירת זהות נבדלת מהורים, מתבגרים מתחילים לבלות הרבה יותר זמן עם חברים ופחות זמן עם המשפחה. יחסיהם עם חבריהם הופכים להיות מרכז חייהם. לעיתים קיימת סכנה שבני הנוער יטו לשמור על מרחק מהוריהם, ובסופו של דבר יאבדו את הקרבה הרגשית ואת החום שפעם היו בינם לבין הוריהם. קבוצה זו הופכת להיות רגישה אף יותר להשפעות של חבריהם.
בנוסף, ייעוץ גרוע מצד חברים, סקרנות לנסות משהו שכולם מנסים או פשוט החשש להיות מקור ללעג על ידי חבריהם גורמת לחלקם להיות "מושפעים". עם זאת, ההשפעה, יכולה להיות גם חיובית. לדוגמה: לחץ חברתי חיובי יכול לבוא לידי ביטוי בהצטרפות לתנועת נוער, מוכנות לעזור ולהתנדב, לחץ להצלחה בלימודים או התמודדות עם אתגרים חדשים.
מניסיוני בעבודה עם הורים ומתבגרים בנושאים הקשורים להתמודדות עם מצבי סיכון, הורים למתבגרים מדברים רבות על נזקי הלחץ חברתי ולעיתים קרובות אף מאשימים את הלחץ החברתי כמשפיע על ההחלטות האומללות של ילדיהם. אולם, חשוב שנבין כי לקבוצת השווים יש תפקיד חשוב בתהליך התפתחותם של ילדינו המתבגרים. היא עוזרת להם לעבור מחווית תלות בהורים לתחושת מסוגלות להתנהל באופן עצמאי במרחב. לקבוצה יש את הפוטנציאל לחזק את הדימוי העצמי של המתבגר לגבי יכולתו להתמודד עם משימות החיים. אלו הסיבות שרבים מהמתבגרים יעדיפו לבחור ללכת עם ציפיות הקבוצה כשהתמורה לכך הינה שצורכיהם לחוות עצמם כעצמאיים תסופק.
גורמי חוסן לעומת גורמי סיכון להתמודדות עם לחץ קבוצתי.
המתבגר נחשף למספר קבוצות של חברים במהלך גיל ההתבגרות, בין היתר בתיכון, בשכונה, בתנועת הנוער ובמסיבות. מתברר שלכל קבוצה עשויות להיות תכונות ייחודיות, נורמות ומערכות ערכים המשפיעות על תפיסותיו, ערכיו והתנהגותו של המתבגר. מידת יכולתו של המתבגר להתמודד בהצלחה עם לחץ חברתי, תלויה ברובה בתחושותיו לגבי עצמו ולגבי מקומו בעולם, בתחושת ערך עצמי חיובי, ביכולתו למצוא קבוצה חלופית בעת משבר, וביכולת של הוריו לחזק את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית. לעומת זאת ישנם מספר "גורמי סיכון" ללחץ חברתי המובילים בני-נוער "לקפוץ מהגג", הכוללים בין היתר דימוי עצמי נמוך, הערכה עצמית שבירה, חוסר חלופות בקבוצת שווים (לדוגמה: קבוצה בישוב קטן כאשר כולם מבלים עם כולם) והורים אשר מבינים, עד כדי מזדהים, עם הרצון של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו. הורים אלו מתקשים להיות ה"קול השפוי" שמתבגרים כל כך זקוקים לו, כאשר חבריהם לוחצים עליהם לשתות, לנהוג בפרעות על הכביש, להתנסות בסמים או כל התנהגות בסיכון אחרת.
כיצד הורים יכולים לעזור לילדיהם להתמודד עם לחץ קבוצתי?
הכירו את החברים של ילדיכם: בקשו מילדיכם להזמין את חבריהם אליכם כך שתוכלו לפגוש אותם ו "להחליף" איתם מילה או שתיים.
הציבו ציפיות וחוקים ברורים: רוב המתבגרים מבלים זמן רב יותר עם חבריהם מאשר עם הוריהם ולכן חשוב שתגדירו ציפיות ברורות להתנהגות, בססו חוקים לגבי יציאות ובילויים עם חברים והגדירו מראש את התוצאות לגבי אי-עמידה בהסכמים שנקבעו.
תקשורת ברורה: הבהירו בצורה ברורה את הציפיות שלכם מילדיכם והסבירו להם מדוע הצבתם גבול כלשהו. הדבר ימנע את היכולת של ילדכם לטעון שהוא "לא ידע" כיצד אתם מצפים שינהג.
היו רגישים לשינויים אצל ילדכם - לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות בסמים, אלכוהול, קיום יחסי מין, היעדרויות מבית הספר ומגוון התנהגויות בסיכון. שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדיכם, בלבוש, ובגישה, בייחוד אם היא מלווה בהתנהגות חשאית.
זהו את הסיבה להשפעת הלחץ החברתי - אחד הנושאים היותר מורכבים שהורים נאלצים להתמודד עמו הינו כאשר ילדיכם מחליטים להסתובב עם הקבוצה ה"לא נכונה". מתברר שלהורים בגיל הנעורים כמעט ואין שליטה עם מי ילדם יבחר להיות. הורים עשויים לייצר משבר ואף להקטין את יכולת ההשפעה שלהם במידה וינסו לאסור על ילדם המתבגר להסתובב עם אנשים מסוימים. במקרה כזה, החברים הופכים למגנט וירטואלי עבור ילדכם. דרך יעילה יותר להתמודד עם חברים "לא רצויים" הינה לומר לילדכם שאתם חוששים מחבריהם, באמצעות הצבת גבולות תוך משא ומתן עמם, דרישה מהם לשתף אתכם במקומות הבילוי ובחוויותיהם וציפייה שלכם שהם יעמדו בהסכמים. דרך אמצעים אלו, תוכלו להגביל את ההשפעה של קבוצת השווים. במקביל חשוב לבדוק מדוע ילדיכם נוהג להתרועע עם קבוצה המשפיעה עליו לרעה. יתכן שלילדיכם יש בעיה עם הדימוי או הביטחון העצמי והוא חש שהוא חייב להתקבל בכל קבוצה שמוכנה לקבל אותו, גם אם משמעות הדבר שמדובר בקבוצה שלילית. הורים לא יצליחו לשנות את גישתו של הילד אם יאסרו עליו מפגשים עם חבריו. הם יכולים לשנות את הגישה על ידי התמודדות עם הסיבה המרכזית אשר גורמת לכך שמלכתחילה ילדם בחר בקבוצה זו. מתבגר נמשך לקבוצה מסוימת מכיוון שהיא מספקת לו צרכים שהוא זקוק להם. בכל מקרה, במקרים מסוג זה חשוב לקבל ייעוץ וסיוע מקצועי על מנת להבין את הסיבות לבחירות שילדכם עושה ומציאת דרכים לעזור לו להימנע מנזקי הקבוצה בצורה יעילה.
לסיכום, זכרו שקבוצת השווים מציעה עצמאות מהמשפחה, קבלה, תחושת ערך, תמיכה במצבי בלבול, מודלים להתנהלות בעולם מורכב וזהות חברתית. משתנים רבים משפיעים על האופן שבו בסופו של דבר הקבוצה משפיעה על חבריה ובד"כ מתבגרים יעדיפו לפעול על פי ציפיות הקבוצה בתמורה לכך שהצרכים שלהם יסופקו על ידה. עם זאת, לנו ההורים תפקיד חשוב לווסת את הכוחות שיש לקבוצה על ילדינו ולחזק אצלם חשיבה ביקורתית וחוסן להתמודד במצבי מבחן. הורות נוכחת, מטפחת ומדריכה המגדירה ציפיות בצורה ברורה, מגבירה את יכולתם של המתבגרים להתמודד בצורה יעילה עם הלחץ הקבוצתי.