מכתב שכתבה אם לביתה בת ה - 12 (תורגם מאתר waituntil8th)
ילדה יקרה שלי,
צפיתי בך בזמן שפתחת את כל המתנות שלך היום וידעתי שעמוק בפנים קיווית שבאחת הקופסאות יהיה סמארטפון. ראיתי ניצוץ של אכזבה כשהודית לנו על המתנות ואמרת שאת אוהבת אותן. אני מבינה שאת הרבה מעבר לגיל שבו רוב חברייך קיבלו סמארטפון. אני יודעת שיש שיחות קבוצתיות ורשתות שאת מפסידה. אלה החיים החברתיים החדשים של מתבגרות. אני מבינה את זה. אבל מה שקשה לי לקבל זה שבגיל 12, את יכולה להתקיים לחלוטין במקום שהוא מאוד שונה מהמציאות. את מכירה את האימרה הישנה: "את צעירה מדי כדי להבין", ובכן, אני באמת חושבת שאת צעירה מדי כדי להבין.
חשוב לאבא שלך ולי שתלמדי לנווט בעולם האמיתי קודם כל. אל תביני אותי לא נכון, זה לעיתים מעציב אותי לראות אותך עם החברים שלך. את היחידה בלי טלפון ביד. אתם כולכם צוחקים מגחכים מול תמונות וסרטונים מצחיקים. ולאמר את האמת, אני לפעמים תוהה אם קיבלנו את ההחלטה הנכונה. האם אני גורמת לך להיות בודדה יותר בכך שאת הילדה היחידה שנמצאת מחוץ לקבוצות בווטסאפ? האם אני הופכת אותך למטרה נוחה לבריונים בשנה הבאה בחטיבת ביניים?
אני חושבת עד כמה קל יותר היה לומר כן! יאללה, בואי נעשה את זה! בואי נלך לקנות לך אייפון 8! האם זה מה שיש לכולם עכשיו? סוף סוף תפסיקי לנדנד לנו בכל חג בנוגע לטלפון. נוכל להיות "חברות" בפייסבוק ואינסטגרם כך שתוכלי לעשות "לייק" לתמונות המוזרות שלכם מהילדות שאני מעלה כדי שכל העולם יראה. אני אוכל לעקוב אחרי החיים החברתיים שלך ע"י צפייה בתמונות ובסרטונים שתעלי לסטורי ולטיקטוק. תוכלי להיות לגמרי מי שאת רוצה להיות בעולם הסייבר.
אבל החשש הגדול ביותר שלי זה שככל שיעבור הזמן אני "אאבד" את הבת שלי. למה אני מתכוונת בלאבד את שואלת? זה בכלל לא נשמע הגיוני, נכון? הרי את, פשוטו כמשמעו, תהיי זמינה כדי שנוכל לתקשר 24/7. אבל מה יקרה כשאנחנו במכונית, ואני רוצה ממש לדבר איתך? ומה יקרה כשאני ארצה להכיר את ה"חברים" שלך? מה יקרה אם הטלפון שלך מת ותלכי לאיבוד בזמן שאת נוהגת?האם תדעי לבקש עזרה? מה יקרה כאשר תפגשי בן שירצה להציע לך לצאת? מה יקרה אם הבן הזה ישבור לך את הלב או שאת תשברי את שלו? האם פשוט תשלחי לו הודעה בנושא כי זה יותר קל ככה? מה יקרה אם תקלעי לשיחת ווטסאפ באוטובוס ובכלל לא תשימי לב שאת לבד באוטובוס?
אני רואה עד כמה מנותקת את מרגישה מהחברים שלך ואיך שאת תמיד צוחקת ביחד איתם עם ההודעות והתמונות המצחיקות שהם מראים לך. בטח החברים שלך מדברים בשפה שאת אפילו לא מבינה. זה לא עונש או עינוי עבורך, למרות שזה בטח מרגיש ככה. המטרה שלנו היא כל כך הרבה יותר גדולה מזה וזה משהו שכנראה לא תביני עד שתהיי הרבה יותר מבוגרת. אני מבטיחה לך את זה.
להיות לגמרי כנה, סמארטפון יכול להיות דבר נהדר, במיוחד עבור אימהות. אני לא אשקר לך על זה. זה מאפשר לנו לעשות כמה דברים בו זמנית ולהספיק את כל מה שצריך במרוץ החיים. הכל בקצות האצבעות שלנו. את צריכה נעליים חדשות? סגור. הן תגענה מחר. למה להיתקע בפקק אם אפשר להימנע ממנו? אני מאחרת לאסוף אותך? שולחת הודעה לשכנה. אפילו לא צריכים להמתין לחדשות כדי לקבל דיווח על מזג האוויר, פשוט שאל את סירי! הכל כל כך קל. אני אפילו לא יכולה לדמיין איך הסתדרנו פעם! אבל אני מכירה את ההבדל. אני יודעת מה זה לדפוק על דלת של שכן ולבקש מחברה שתבוא לשחק איתי. גדלתי עם הבנה של מה זה לרכב על אופניים ברחבי השכונה ולהיות אחראית להגיע בזמן לארוחת ערב. אני זוכרת איך השתעממתי עם החברים מהשכונה והמצאנו משחקים לשחק בהם. וכאשר הוזמנתי לארוחה אצל חבה ידעתי איך לבקש בנימוס תוספת. זה לא שאני רוצה שתחיי מחדש את הילדות שלי כי אלוהים יודע שאני לא הייתי רוצה לחיות את הילדות של אמא שלי! זה קשור ללדעת לתמרן את תקופת הילדות ללא תלות בשום דבר חוץ מעצמך. לפעמים זה אומר לעשות שגיאות שאפשר "למחוק" וללמוד מהן. לנסות דברים חדשים שמערבים את כל החושים שלך. לתקשר עם אחרים כמו שהטבע התכוון שנתקשר. אנחנו רוצים שתראי מעבר למסכה שהרשתות החברתיות יצרו עבור הדור שלך. שתוכלי להבדיל בין מה מציאותי ומה לא, שהמסע שלך בחיים יהיה שלך ושהדרך שבה את בוחרת תהיה מבוססת על האישיות שלך.
אז, אהובה שלי, ילדה מצחיקה ומוכשרת, הלוואי והשנה הזאת תהיה עוד שנה שבה תתמלאי בזיכרונות ילדות. זכרי, תמיד, שהחיים הם לא המסך שמולך, הם מה שקורה סביבך, אז תהני מהרגעים האלה. יהיה לך מלא זמן בעתיד ללכוד אותם בטלפון.
אוהבת,
אמא