אם בתקופת הלימודים הילדים ובני הנוער מציצים מדי פעם במסכי הסמרטפון שלהם – אז בתקופת החופש הם עלולים פשוט להתמכר כליל לבהייה במסך. מכאן ועד דיכאון, מתחים מיותרים ותחושת בדידות הדרך קצרה. בכמה צעדים תוכלו לשנות את מסלול החופשה שלכם ושל ילדיכם. וכן – זה כולל שיחות גלויות עם הילדים שלכם ובבילויים משפחתיים משותפים – אבל בלי לעדכן את הפייסבוק. חושבים שאתם יכולים לעמוד במשימה?
לפני כשבוע יצרה איתי קשר אימא מודאגת מיישוב עמיד במרכז הארץ. הבן שלה, בכיתה ז', נמצא לדבריה כל הזמן מאחורי מסך הסמרטפון שלו. ווטסאפ? אינסטגרם? סנאפצ'ט? משחקים און-ליין? יוטיוב? – היא כבר לא יודעת במה הוא צופה – רק יודעת שיש ימים שלמים שהילד יושב ובוהה במסך הטלפון ושכל ניסיון שלה לייצר איתו קשר עולה בתוהו. כאשר ניסתה לקחת לילד את המכשיר אמר לה "אני מרגיש שאני הולך למות בלעדיו". "לפחות כשהוא בבית ספר הוא לא בוהה במכשיר" היא הוסיפה "אבל עוד מעט חופש פסח ארוך והוא פשוט יישב בחדרו מבוקר ועד ערב ללא מפגשי חברים, בלי לצאת מהבית ופשוט יבהה בנייד. מה עושים?"
בסדנה שהעברתי לפני כשבוע באזור השרון סיפרה ילדה שעדיף לה לא לאכול שבוע מאשר שייקחו לה את הסמארטפון. ילד אחר שיתף שכאשר לוקחים ממנו את הטלפון הוא מרגיש "עירום". מתבגרים נוספים שיתפו בתחושת הריקנות המציפה אותם כאשר הם ללא הטלפון. אם לפני 4 שנים בדק ומצא מכון מחקר שוודי כי המתבגרים בישראל מאובחנים עם הנטייה הגבוהה ביותר להתמכרות לאינטרנט עם כארבע שעות גלישה בממוצע ביום. הרי שהיום, כשאין נער או נערה ללא מכשיר טלפון חכם בכיסו מדובר על גלישה ארוכה יותר, הרבה יותר מארבע שעות. מתבגר ממוצע (מגיל 12 והלאה) מבלה 9 שעות ביום באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט. בהתחשב בעובדה שכשליש מהיום מוקדש לשינה ושליש נוסף ללימודים - רוב הזמן הפנוי של היום מוקדש לגלישה מאחורי מסכים. מה שיוצר זמן קצר בלבד, אם בכלל, המוקדש לאינטראקציות חברתיות ממשיות. של מפגשים פנים מול פנים.
גיל המשתמשים בסמארטפונים הולך ויורד. אם עד לפני כמה שנים היה מקובל לתת אייפון למתבגרים בסביבות גיל בר ובת המצווה הרי היום המכשירים הניידים, על שלל האפליקציות הממכרות, נמצאים כבר בידיים של ילדים בני 8. תלמידים בכיתה ג' יסודי מתרגלים לנהל את חייהם ואת קשרי החברה שלהם דרך מסך קטנטן ומתמכרים במהירות אל "תרבות ה - LIKE", הם בחיפוש בלתי נפסק אחרי גירויים חדשים ואחרי עוד ועוד לייקים. 90% מהם הודו בסקר שביצענו לפני כחודשיים שהם בודקים את מה התחדש ברשתות החברתיות שלהם גם במהלך השיעורים. ילדים שמבוקר ועד ערב מחפשים אחר הריגוש, ריגוש שאינו מגיע.
אז למה בני הנוער צריכים להיות כל הזמן מחוברים לרשת? קודם כל -לבני נוער חשוב לנטר ולמדוד את מדד הפופולאריות שלהם . לרוב ירצו לבדוק כמה "לייקים" קיבלו על תמונה שהעלו. "כשתמונה שהעליתי לרשת מקבלת מעט מדי לייקים אז אני מוריד אותה, כדי שלא יראו שלא קיבלתי לייקים" סיפר לי נער בן 10. אחרים בודקים כדי לראות אם חברים שלהם עושים דברים בלעדיהם. הם נמצאים כל הזמן בחשש שיעלו תמונה לרשת ולא יקבלו תגובות אוהדות או לייקים אשר מאשרים שעדיין "אוהבים" אותך.
ככל שילדים מעורבים יותר ברשתות חברתיות, כך הם נהיים יותר במתח, בדיכאון ובתחושת בדידות. המשתמשים הכבדים בודקים את הרשתות החברתיות יותר מ – 100 פעם ביום, גם בזמן שעות הלימודים. ישנם כאלה שכל כך בלחץ מתגובות שליליות, עד שהם עוקבים אחר הפרופילים לא רק של חבריהם אלא גם של אויביהם.
כמעט כל הילדים אותם אני פוגש יודו שהם יכתבו ברשת דברים שלא יעזו לומר פנים מול פנים. "תתאבדי, תמותי, יא בת זונה" הוא משפט נפוץ ושגרתי בווטסאפ. 50% מהילדים כיום סובלים מבריונות ברשת ושיעור הניסיונות האובדניים של ילדים כתוצאה מכך נמצא בעלייה מתמדת. מצד שני, גם ניסיונות החיזור ואהבה הראשונים נמצאים משני צדדי מסכי הטלפון. כשנערה בת 12 מעבירה תמונות עירום לבן כיתתה שהציעה לה "חברות" תוך כדי שהוא שולח לה תמונות של אבר מינו. אנו עדים למהפך וצמיחת דור שלא יודע לייצר קרבה אינטימית וחברות אמת.
לצד המלל והתמונות, חשופים הילדים, על בסיס שעתי, לסרטונים ותמונות בהם מוצגות סצנות מין ובהם אלימות קשה ושיעבוד נשים. או סצנות אלימות בכלל. במקרים רבים הסרטונים נשלחים אליך למרות שלא ביקשת לראות אותם. "אתה פותח את זה כי אתה סקרן ואחרי זה אתה לא מצליח למחוק את הדברים האלה מהמוח" סיפר ילד בן 13. אנו מצויים בעידן "שחיקת החמלה" – ילד אשר רואה שוב ושוב סצנות קשות של אלימות, של חייל יורה בערבי, של פיגועים, של השפלות עם הזמן נהייה אדיש להתנהגויות מסוג אלה ומתחיל להפגין אותן בעצמו.
לזה מתווסף "נקמת הפורנו" – כך ילדה בכיתה ז' בישוב ליד ירושלים אשר שוכנעה ע"י החבר שלה בכיתה ח' לתעד אותה מקיימת עימו מין אוראלי. כאשר הם נפרדו הפיץ החבר את הסרטון בקרב כל חבריו עד שהגיע הסרטון לאתר פורנוגראפי בינלאומי. הילדים לא מודעים לכוח ההרסני של תמונות וסרטונים שהם מעבירים בינם ובין עצמם ויכולים בקלות להגיע לידיים לא רצויות. מפדופילים ועד צרכי פורנו ברחבי העולם. נער שהעלה תמונה שלו מעשן ג'וינט לפייסבוק קיבל סירוב לקורס טייס ובהמשך הוריד לו צה"ל את נתוני הקב"א הגבוהים – הכול בגלל תמונה (לא תמימה אמנם) שלשכת הגיוס איתרה בפרופיל הפרטי שלו ברשת.
רוב ההורים שאני פוגש מקלים ראש בעוצמת האלימות ומעשים המתרחשים ברשתות החברתיות. עם זאת, הורים אשר התאמצו לבצע מעקב ובקרה אחר פעולות הילדים ברשתות מצאו שהייתה לפעולת ההתערבות השפעה חיובית.
אנו לקראת חופשת הפסח, חופשה ארוכה בת שבועיים וחצי, אשר מפנה לילדים זמן רב להעמיק את ההתמכרות ולעסוק בפעילויות שליליות ברשתות. לנוכחות ההורית יש חשיבות מכרעת כדי לסייע לילדים להתנתק מהסמארטפון ולחזק את מיומנויות התקשורת הבינאישיות ואת היכולת לחוות הנאה שלא בתיווך מסך.
אז מה עושים ואיך אפשר להפוך את חופשת הפסח לזמן פעילות חיובית בעבור הילדים ובני הנוער?
עזרו להם לפתח תחביב הכולל פעילות גופנית וחופשת הפסח היא זמן מצוין להתחיל בעניין. הוכח שילדים העוסקים בספורט מבלים פחות זמן ברשת ובפעילויות מסוכנת בכלל. תחביב ספורט יכול להיות כדורגל, גלישה וגם שחמט או ריקוד. הקשיבו לילד או לילדה ובחרו ביחד איתם נושא שמעניין אותם.
פעילות הורים וילדים ביחד ללא הטלפון – קובעים ויוצאים לצפייה משפחתית בסרט, הליכה להצגה, בילוי בפארק או כל בילוי שבו מגדירים מראש שאין שימוש – לא של הילד ולא של הוריו בסמרטפונים ומתעקשים במהלך הבילוי המשותף על כך. תגלו, שגם לכם המבוגרים מאוד קשה לבדוק עדכונים בפייסבוק במהלך בילוי כשזה. תתאפקו. ואל תעלו עדכון על הפעילות שלכם עם הילדים לרשת בעצמכם. לא סלפי ולא צ'ק אין. למדו וחנכו את ילדכם שאפשר ליהנות מפעילות משותפת ללא קבלת אישור ולייקים מאחרים.
מגדירים זמנים במהלך היום שהם ללא טלפונים ניידים – ארוחות ערב, נסיעות משותפות, ליל הסדר. זה מחייב גם אתכם ההורים ונסו להכין מראש נושאים לשיחה או פעילות עם הילדים.
בגילאים צעירים יותר – יסודי וחטיבה – מבצעים בקרה על התכנים שהילדים מעלים לרשתות חברתיות, צופים בהם ביחד, בודקים מה החברים העלו ומשוחחים על כך. מה נכון לעלות ומה לא. מה מותר לכתוב בתגובה ומה אסור.
תרגלו פעמיים בשבוע שיחה של חצי שעה עם הילד שלכם, על כל נושא, ללא סמרטפון. פשוט שבו לדבר איתם על נושאים המעניינים אותם ואתכם.
תרגלו מדי פעם ודסקסו סיטואציות היכולות להיווצר כתוצאה משימוש לא נכון ברשתות חברתיות. "תרגול על יבש" של התמודדות עם תמונת עירום שנשלחה בטעות, מילים אכזריות, חרם כיתתי ואלימות רשתית. רוב הילדים חוששים מאוד לשתף הורים במקרה שנפגעו מתוך חשש לאכזב את ההורים וחשש מתגוב ההורה. תרגול על יבש מאפשר לקחת סיטואציה דמיונית (או כזאת שהופיעה בתקשורת) ולברר עם הילד איך היה רוצה שתגיבו אם זה היה קורה לו. זאת הזדמנות גם לסכם עם הילד את התגובה וכך להגדיל את הסיכוי להיות שותפים ברגע האמת.
העבירו מסרים ברורים לגבי שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. ככל שילדים מקיימים יותר תקשורת וירטואלית הם נזקקים לאלכוהול כדי להיפתח ולקיים קשרים חברתיים. חשוב להבהיר לילד את הציפייה שלכם שלא ישתה בבילוי. אין טעם להגיד לו שישתה במידה או שאתם סומכים שידע מתי לעצור. ילדים שותים בגלל לחץ חברתי ותחת הלחץ הזה קשה לשתות במידה ולדעת מתי לעצור. כאשר יש לילד מסר ברור יש סיכוי גדול יותר שהוא יישאר קרוב למסר כאשר אתם לא תהיו שם.
נסו להפוך את חופשת הפסח לחוויה של יצירת קשרים בינאישיים שלא באמצעות מכשיר הטלפון ורשתות חברתיות. צרו חוויות משותפות לכם ולילדים והראו להם שאפשר ליהנות, לתקשר ולפתח קשרים גם ללא סמרטפונים.