מה הורים צריכים לדעת על חשיפה של ילדים לפורנו



אם יש לכם ילדים בני 9, יש סיכוי גבוהה מאוד שהם כבר נחשפו לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט. הכוונה לא רק לעירום חלקי אלא לפורנגפיה קשה, אלימה- "הארדקור".

החשיפה הראשונה לרוב היא מקרית לחלוטין. זאת יכולה להיות ילדה בכיתה ג' שהתבקשה, במסגרת שיעורי הבית, לכתוב עבודה על "תות שדה" אך בטעות הקלידה "תותה" במנוע החיפוש של גוגל ותוצאת החיפוש הראשונה שעלתה היתה "סרטי סקס חינם - תותה". או ילד בכיתה ב' אשר רצה לשחק במשחק וירטואלי הנקרא "six-guns" אך בטעות הקליד "sex-guns" וההמשך כבר מובן. החשיפה בגיל הזה היא חוויה מבהילה וטראומתית עבור הילד. הוא עדיין אינו תופס את עולם המבוגרים ואת עצמו כייצורים מיניים ולפתע נחשף למעשים אלימים בין גברים ונשים הזרים לו ומפחידים אותו. ילדים זוכרים את החוויה הזאת עוד שנים לאחר מכן.

בנוסף, המוח של הילד המתבגר עדיין לומד מה יוצר גירוי מיני. הצפייה המרובה בפורנו מחווטת את המוח לגירוי מיני המותנה בצפייה במסכים, סצנות מרובות כוכבים, מציצנות, דו-ממדיות, ריגוש תמידי ומין קשה ואלים.

איך עלינו להתנהג כאשר אנחנו מגלים שהילד שלנו צופה בתכנים מהסוג הזה? כאשר אני משוחח עם הורים אני שומע מהם קשת רחבה של גישות החל מ "גם אני צפיתי בזה בתור ילד וזה לא השפיע עלי" דרך "אני לא מסוגל בכלל לדבר איתו על זה" ועד ל"אני אעשה כל מה שאני יכול כדי להגן על הילד שלי מפורנו"

עם הגישה החופשית לאינטרנט, השימוש בסמארטפונים ורשתות חברתיות הפורנו נגיש בכל מקום לכולם. לרוב, ילדים אינם צופים במחשב הביתי אלא בסמארטפון האישי. להשאיר ילד לבד עם גישה חופשית לאינטרנט ולצפות שהוא לא יצפה בפורנו זה כמו להשאיר אותו לבד בסופרמרקט ולצפות שהוא יאכל ברוקולי ולא שוקולד. ישנם חוקרים הטוענים שזה הגיע לממדים של מגפה. תוכניות הטלויזיה, המוזיקה והסרטים מייצרות נורמליזציה של שימוש בפורנו. הם אמנם לא משדרים סרטי פורנו אבל דמויות בטלויזיה ובקולנוע מתבדחים על השימוש שלהם בפורנו ומספרים עליו. להזכירכם, התרגום של פורנוגרפיה הוא זנות מתועדת (פורנה - זנות, גרפיה - תיעוד).

פורנו הפך להיות חלק מהשפה שלנו, משהו לצחוק עליו, אמצעי למלא את הזמן כאשר יש לנו כמה דקות פנויות ואנחנו מחפשים משהו שיבדר אותנו - למרות שה"כמה דקות" האלה הופכות בקלות לשעות של צריכה עבור משתמשים קבועים ומכורים.

אין ספק בכך שסרטי הפורנו של היום הפכו להיות סוטים יותר, אלימים יותר ואפילו משפילים יותר. 70% מהבנים צפו בתכנים למבוגרים עוד לפני שהגיעו לגיל 12 ועוד לפני שהחזיקו ידיים או התנשקו נשיקה "רומנטית". כאשר הם מגיעים לגיל 15 כמעט בלתי אפשרי למצוא מתבגר שלא צופה בפורנו. מתבגרים חברים בעשרות קבוצות ווטסאפ בהם משתתפים ילדים מכל רחבי הארץ. באחד ממפגשי ההורים, תהתה אחת האימהות מה המשותף לכל הילדים האלה ומדוע הם חברים באותה קבוצה - המשותף הוא פורנו. בקבוצות מועברים על בסיס שעתי סרטוני פורנו, תמונות עירום והתכתבויות בנושא.

מחקר שנערך בקרב מתבגרים העלה שמתבגרים רואים בפורנו כמציג דמות של גבר דומיננטי, תוקפני ומתעלל ותפקידה של האישה הוא להיות כנועה ומינית. פורנוגפיה מספקת מודל למיניות שעל בסיסו מתנהגים.

מתבגרים מספרים שהם לא בהכרח אוהבים פורנו אך מרגישים לחץ חברתי לצפות בו. זה אומר שהם מרגישים לחץ להיראות באופן מסויים, וגם להתנהג בצורה דומיננטיטית ומשפילה כאשר הם נמצאים בסיטואציה אינטימית.

אז מה הורים יכולים לעשות:

  • לדבר לדבר לדבר! - שיחות על פורנוגרפיה צריכות להיות כחלק משיחות שגרתיות בין הורים לילדים. השיחות צריכות להתחיל מהשלב שבו הילד מתחיל לשאול שאלות לגבי הגוף שלו. זה צריך להמשיך עם השאלה "איך נולדים תינוקות?" ודרך גיל ההתבגרות בו מתחילים להחזיק ידיים, להתנשק וכן הלאה.

  • לשאול - אין טעם לשאול ילד בכיתה ב' האם הוא צפה בפורנו. אך חשוב לשאול אותו אם קורה שהוא נחשף באינטרנט לתכנים שהוא לא מרגיש בנוח איתם. במידה וכן, להמשיך את קו התשאול ולברר איזה סוג של תכנים, האם קורה שהוא רואה נשים/גברים עירומים. אם התשובה היא כן, חשוב לשוחח איתו על התכנים אליהם נחשף ולפעול להגבלת החשיפה.

  • לצמצם חשיפה- תוכנות סינון אתרים, דחיית הגיל בו הילד מקבל טלפון נייד אישי (לא לפני כיתה ו'), השראת הטלפון בעמדת טעינה ביתית לפני שהולכים לישון. זה לא ימנע את החשיפה אבל בהחלט יצמצמו אותה.

  • ושוב לדבר - על גבולות, על המסרים שעוברים בפורנו, על התמכרות, על התנייה מינית, על ניצול, על הפגיעה המוחית, על ההבדל בין הסרט למציאות.


צרו איתנו קשר

054-2268369
רח' ויצמן 14, תל אביב