שבעה משפטים שעברייני מין עשויים להשתמש בהם ברשת כדי לפתות ילדים. מומלץ לעבור עליהם עם הילדים ולהסביר להם מה לעשות כאשר מישהו זר פונה אליהם ובכלל כאשר מבקשים מהם לשתף פרטים אישיים או תמונות וסרטונים שלהם.
"בוא נעבור לווטסאפ/טלגראם כדי שיהיה לנו יותר נוח לדבר"
כשילדים נמצאים בצ'ט של משחק אונליין יבקשו מהם את מס' הטלפון כדי לעבור לדבר בווטסאפ. המטרה היא לעבור לרשת שבה ההורים לא נוכחים. בטלגרם (וגם בווטסאפ כיום) ניתן למחוק את ההודעה מיד לאחר שנקראה ובכך לטשטש עקבות.
"את בטח הילדה הכי יפה בכיתה"
מחמאות ופרגון זאת אחת הטקטיקות הנפוצות ביותר. ככל שאנחנו מרגישים טוב יותר עם עצמנו, כך יורדות ההגנות ואנחנו מרגישים פחות את הסיכון.
"החברים שלך (או ההורים שלך) לא באמת מבינים אותך כמו שאני"
עברייני מין לרוב יביעו המון עניין, הקשבה ואמפתיה לילד, במיוחד כאשר הוא מרגיש שאחרים לא מבינים אותו. הם יגידו לו את מה שהכי היה רוצה לשמוע באותו הרגע.
"מה אתה לא סומך עלי"?
אחרי שהם הקשיבו וגרמו לילד להרגיש בנוח, הם רוצים שיסמוך עליו (גם כאשר בפועל הילד יודע מעט מאוד על מי שהוא מדבר איתו). "אתה לא סומך עלי" עשוי לגרום לילד להרגיש רגשות אשמה על החשדנות שלו ולכן ישכנע את עצמו שהכל בסדר.
"זאת רק תמונה אחת, מה הסיפור?" או "אני שלחתי לך תמונה שלי, נראה לי פייר שאת גם תשלחי תמונה שלך"
גם אם אם הילד לא ביקש תמונה הם משתפים וכך גורמים לו להרגיש לא בסדר על שהוא לא משתף.
"אני בחיים לא אשתף משהו ששלחת לי עם אף אחד"
אנחנו אף פעם לא יכולים באמת לדעת מה קורה עם תמונה או סרטון שלנו ברגע ששיתפנו. גם אפליקציות שמבטיחות להעלים את התמונה מיד אחרי הצפייה, אפשר לצלם את המסך.
"לא היית רוצה שההורים שלך (או חברים) יראו את מה ששלחתי לי"
אחרי שרכשו את אמון הילד, במהירות זה הופך לסחיטה ואיומים.
Comentários